"זו סטירת לחי בפרצופה הכוחני של עיריית הרצליה"

בתביעה שהגישה עיריית הרצליה לפני כשנה נגד עמותת "צלול" טענה העיריה, כי חלק מהנתונים בהם השתמשה עמותת "צלול" להמחשת זיהום הים הינם מגמתיים ולא מדויקים. בתביעתה דרשה עיריית הרצליה פיצוי על סך של 50,000 ש"ח.

בית המשפט קבע, כי מדובר היה בטעות שנעשתה בתום לב על-ידי עמותת "צלול", וללא כוונת זדון לפגוע בעיריה, ומתוך דאגה כנה לאיכות הסביבה ולעצירת זיהום הים. "השתכנעתי כי לא כוונת זדון הייתה לנתבעת. הם לא ביקשו להעליל עלילות, אלא טעות אשר נעשתה בתום לב, היא אשר גרמה לפרסום השגוי", נכתב בפסק הדין שניתן ביום ב' (22.8.05)

בכך דחה למעשה בית המשפט את רוב רובן של טענות העיריה נגד העמותה. במסגרת פסק הדין לא חסך בית המשפט את ביקורתו החריפה מהתנהגותה הפסולה של עיריית הרצליה. בית המשפט קבע, כי התנהגות עיריית הרצליה מצביעה בנסיבות העניין "לא על רצון לקבל תיקון לתקלה שנוצרה, אלא רצון לנקום ולנטור לשמם!".

בפסק הדין מקבל בית המשפט את טענות העמותה, באמצעות עוה"ד מוטי ארד והילה גולדברג, על כך שעיריית הרצליה, והעומדת בראשה, רודפים את עמותת "צלול" מטעמים פסולים ותוך ניסיון בוטה לפגוע בחופש הביטוי, וכי הרצון העז של העיריה לנקום בעמותת "צלול" נובע מכך ש"צלול" חשפה את מחדליה של העיריה.

בית המשפט הוסיף והבדיל בין "צלול" לבין העיריה והצביעה על קטנוניותה של התביעה: "... מחד, יש רשות מקומית אשר לא הצביעה על נזק כלכלי ממשי כלשהו... ומנגד, עמותה הדואגת לאיכות הסביבה לרווחת התושבים בתום לב כשכל פיצוי ממשי יכול לגרום לפגיעה ממשית בפעולותיה למען הקהילה והציבור".

עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת "צלול", אמר התגובה, כי "פסה"ד שניתן הוא סטירת לחי נוספת בפרצופה הכוחני של עיריית הרצליה. צר לי על תושבי הרצליה, על כך שהעומדת בראשם בוחרת לבזבז הון עתק מכספי הציבור על תביעות שכל תכליתן היא ניסיון להימנע בכל דרך אפשרית מחשיפתה של ראש העיר כרודפת כבוד המסתירה מהציבור את האמת על מחדליה. כך היה גם בעניין סירובה המתמיד של העיריה והעומדת בראשה לשדרג את מכון הטיהור, והתקפלותה הציבורית בעניין זה".

עוד הוא אמר, כי "תושבי הרצליה הוכיחו כי ניתן להכריע, בקלי קלות, את התנהגותה הכוחנית של ראש עיריית הרצליה ע"י התארגנות נמרצת, כנה ומקצועית של תושבי העיר אשר לא יהססו להטיח בפניה את האמת".