המשוררת דליה רביקוביץ שמה קץ לחייה

דליה רביקוביץ משוררת ישראלית וכלת פרס ישראל שמה הערב קץ לחייה בביתה שבתל אביב. רביקוביץ נמצאה בערב (א', 21.8.05) מתה בדירתה שבת"א. ניידת טיפול נמרץ שהגיעה למקום קבעה את מותה. רביקוביץ, ילידת 1936, היתה בת 69 במותה. במהלך חייה סבלה מבעיות בריאות וכבר ניסתה בעבר להתאבד מספר פעמים.

רביקוביץ נולדה ברמת-גן, התחנכה בקיבוץ גבע, למדה בתיכון בחיפה ובאוניברסיטה העברית. במשך שנים אחדות לימדה בתיכון. בשנות החמישים המוקדמות הופיעו שיריה הראשונים ביומנו של המשורר העברי אברהם שלונסקי - "האורלוגין". מלבד היותה משוררת כתבה רביקוביץ פרוזה וסיפרי ילדים אחדים. רביקוביץ תירגמה לעברית שירים של וויליאם בטלר ייטס, אדגר אלן פו וט"ס אליוט. כמו כן תירגמה את ספר הילדים "מרי פופינס".

מאז מלחמת שלום הגליל (1982) נעשתה לפעילה בתנועה הישראלית לשלום. שיריה המוקדמים הם רומנטיים. רביקוביץ כתב גם על דמויות מיתולוגיות, והעשירה שיריה בתיאורי ארמונות ומלכים, עולם של חלום וסיפורי פיות, קסם וכישוף.

עבודותיה היותר מאוחרות מלאות בסאטירה וסרקזם בשפה חופשית שוטפת הדומה לשפת דיבור. במרכז כל שיריה נמצא רובד בעל רגישות רבה המכיל תפיסה ריגשית עמוקה ואינטלקט רוגש.

רביקוביץ זכתה בפרס ביאליק ופרס ראש הממשלה ליצירה. ב- 1999 היתה הכלת פרס ישראל לשירה.

"דליה רביקוביץ היא מעמודי התווך של השירה העברית הלירית. שיריה הם מצד אחד עדות אישית על יתמות, אהבה בלתי-אפשרית ומאבק נואש על עצם הקיום, ומצד שני הם מבטאים אמת אוניברסלית וחוויות של רבים. השילוב של הלשון העשירה והגבוהה עם לשון היום-יום, ושל הזעקה האישית עם זו הכללית, מאפיין את יצירתה והפך אותה לחשובה ולבולטת ביותר בשירה העברית בת-זמננו" (מנימוקי חבר השופטים לפרס ישראל, 1998)

הלוויתה תתקיים היום בשעה 16:30 בקריית שאול. לפני כן, בשעה 14:00, יוצב ארונה בבית סוקולוב בתל-אביב.