כאשר נשאל (ה', 18.8.05) בערוץ 2 על אלימות שאולי צפויה מצד המתבצרים בבית הכנסת של נוה דקלים, השיב הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת-ירושלים ורב היישוב בית אל: "אלימות כבר היתה כשגירשו מכאן 8,000 איש בלי לדאוג להם לסידורים מתאימים". הרב אבינר, מגשר ומפשר ותיק, אינו חוסך שיבטו ממה שהוא מגדיר כחוסר מוסריות של השלטון, אך בה בעת קורא להרגעת הרוחות והגברת האמונה. תמצית הדברים שיתפרסמו בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה":
העצורים - אסירי ציון
לאחר קינה קצרה על חורבן חבל קטיף ביקש הרב לשבח את כל מתנגדי ההינתקות וקרא לעצורים הרבים "אסירי ציון". הרב אבינר שיבח את ראשי מועצת יש"ע להם קרא חכמים, אמיצים ואחראים, וכן את כל הרבנים שבכל הארץ המקיימים בעצמם "בתוך עמי אנכי יושב" ובראשם הרבנים הגדולים אשר בגוש קטיף. "מעל כולם, הנוער הנפלא שלנו, הקרוץ מחומר מיוחד, עדין, מסור, לא אלים, אידיאליסט, שהתגייס בלי חשבון, נוער זה יהיה המנהיג בדור הבא ויביא ברכה לאומה", קבע הרב אבינר.
במאמר שכותרתו "החורבן" מגדיר הרב אבינר את עקירת תושבי חבל-עזה כחורבן, ואומר שהוא רע ומר, כי "מיד אחינו הוא בא". בקריאה שלא לעסוק בהאשמות הדדיות ביקש הרב אבינר שלא לומר: "אני, דרכי ואפסי עוד, כי הרבה דרכים יש בעבודת השם, ועלוב יהיה, חלילה, ריבונו-של-עולם אשר רק דרך אחת יש לעובדו". הרב תלה את סיבת הכישלון בכך שלא תמיד מנצחים "עוצמות של כוחות הרוע".
שיגעון רישעות של שרון
במאמר הובעה מחאה נגד מה שהוגדר כ"שיגעון הרישעות של ראש ממשלתנו". "לא נשכח ולא נסלח לעולם על אכזריותו; לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", כתב הרב וטען ששרון דורסני ובגד בארץ ובחוש האנושי. במאמר יצא הרב אבינר גם נגד חברי הכנסת והשרים אותם כינה בביטוי התנ"כי "עצרת בוגדים" ו"עלובים", והסביר זאת בכך שאפשר לקנותם בכסף ובכבוד. "קראתי למאהבי והמה רימוני, אשר לעולם לא יוכלו לכפר על מעלם", ציטט הרב אבינר מהתנ"ך.
יצויין כי במאמר אחר שהתפרסם השבת בעלון "מעייני הישועה" הגיב הרב אבינר לכינויים בהם נקרא שרון: "גם לזכור שלא כל מי שפועל בדרך לא נכונה - אפשר לכנותו רשע, אך גם לו יהי כן, הרי כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, ואחד מהם רשע (הגדה של פסח). נמצאת למד, שאף הרשע, בין הבנים הוא, גם הוא בן לאומתנו.
"אנו מוחים גם על האחרים האדישים אשר לא באו לעזרת העם בגיבורים; ונגד התקשורת אשר לימדה לשונה לדבר שקר, ואשר הכפישה ברגל גסה אנשים תמימים ונקיים ונגד אלה מן השוטרים והשופטים שעשו עוול", נכתב במאמר.
"לכל אלה, לא נסלח ולא יוכלו לכפר, והאלוהים יבקש את הנרדף, וה' ירחם על כולם".
למרות המחזות הלא קלים, אותם ראה הרב אבינר כשהיה בבית הכנסת בנוה דקלים, ממשיך הרב אבינר לטעון שכעת זו תקופה של גאולה: "הגאולה היא דבר נפלא, שלא יתקלקל בגלל השוטים. המדינה והצבא הם דבר נפלא, שלא ניתן לשוטים לקלקלו. אנו נמשיך להתגייס למען המדינה והצבא, כי הגאולה היא דבר כל כך נפלא, גם אם יש בפנים כמה חשכים - שום דבר לא השתנה! רק נעשה יותר קשה ואנו ממשיכים לבנות את ארצנו, ולהיבנות בה, במופלאות השם אלוהי ישראל, תמים דעים, גואל ישראל".
הגאולה נמשכת
בסיום דבריו סיפר הרב אבינר על חסיד, שבירך ברכת המזון וכאשר הגיע ל"ובנה ירושלים עיר הקודש" נזכר בחורבן ירושלים, ותקע סכין בלבו. "אנו לא נתקע סכין בליבנו, כי כבר קרוע הוא", כתב הרב אבינר, "רק נקרע בו את בגדנו, ונברך ברוך דיין האמת".
המאמר נחתם במשפטי תקווה ונחמה: "אם אשכחך גוש קטיף תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את גוש קטיף על ראש שמחתי, כי קיפלנו את הגוש לצערנו הנורא, אך לא קיפלנו את החזון, והחזון נשאר אמת וסופו לנצח, וכבר הוא מנצח".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה