רב של מועצה איזורית אינו "רב נבחר"

בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה דחה (18.8.2005) את עתירתם של הרב עוזיאל אליהו, רב מהמועצה האזורית משגב, הרב מיכאל שלמה שטרן מהמועצה האיזורית משנה, והרב שלמה בן-אליהו מהמועצה האיזורית מטה אשר. בית הדין קבע כי דרגתם, לצורך קביעת שכרם, איננה כדרגתם של "רב נבחר" כפי שמתקיים בכל הקשור לרבנים בערים.

שלושת הרבנים טענו בפני בית המשפט, כי יש להכיר במעמדם ודרגותיהם כמעמדם של רבנים נבחרים (דרגה ג') בערים ומשכך יש לשלם לשלושה שכר ותנאים נלווים.

בפסק הדין שניתן בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, מציין השופט קציר, כי אין מעמדם של הרבנים האיזוריים כמעמדם של הרבנים הנבחרים, מכיוון שאלה אינם עומדים בתנאים לסעיף 4 לתקנות בחירת רבני עיר.

כך למשל, סעיף 4(א)(2) קובע כי על היישוב להיות עיר או מועצה מקומית. תנאי זה לא התקיים במקרה של שלושת הרבנים שנבחרו במועצות איזוריות ומכאן שמעמדם הוא כמעמד "עובדים" ולא "נבחרים", ושכרם כפוף להסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בשנת 1988 בו מוסדרים תנאי העסקתם של רבני שכונה, רבנים איזוריים, רבני מושב וקיבוץ.

לטענת התובעים, שטח השיפוט של כל אחת מהמועצות האיזוריות עולה על 20 מושבים ולא 3 או 7 יישובים כפי שקבוע בהסכם הקיבוצי, ומכאן שההסכם הקיבוצי לא חל עליהם.

בית המשפט דוחה טענה זו, וקובע כי השלושה השתתפו במכרז ל"רב אזורי", ולכן רשאים לבקש על-פי ההסכם הקיבוצי שבנוסף להם תמנה המועצה האיזורית רבנים נוספים כרבני מושב ביחס למספר היישובים שעליהם הם מופקדים.

עוד טענו השלושה, כי בחוזרי מנכ"ל ופרוטוקולים מישיבות רבות נאמר ונרשם, כי יש להעניק לרבנים אזוריים שכר שווה לרבני ערים. על כך משיב בית המשפט: "ניתן להסיק שאכן הייתה נכונות מצד המועצה ומשרד הדתות להעניק לרב מועצה אזורית שפיר מעמד של רב עיר אולם זה נעשה שלא עפ"י חוק ולא בדרכים המקובלות ובחוסר סמכות".

לאור זאת דוחה בית הדין האיזורי לעבודה את תביעתם של השלושה.