"אל-על" תפצה זוג בשל אי ציון שער היציאה למטוס

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל (14.08.05), באופן חלקי, את תביעתו של זוג נגד חברת "אל-על", בטענה כי איחר ופספס את טיסתו, בשל אי סימון שער היציאה המדוייק על גבי השלטים בשדה התעופה..

לטענת בני-הזוג, הם התייצבו בשדה התעופה פרנקפורט בשעה 12:00 בצהריים, לצורך טיסתם לתל אביב, שהיתה אמורה להמריא בשעה 14:20.

תהליך העליה למטוס בשדה תעופה זה כולל בדיקה ביטחונית של הנכנסים על-ידי רשויות התעופה ואחר כך פניה לדלפק אל-על, בו, בניגוד לשדות תעופה אחרים, נעשית מסירת המזוודות ממש בשער היציאה למטוס.

לאחר סיומה של הבדיקה הביטחונית על-ידי רשויות שדה התעופה, היו אמורים התובעים להגיע לדלפקי אל-על בשער היציאה למטוס, לצורך מסירת המזוודות וקבלת כרטיס העליה למטוס. השילוט שהיה בשדה התעופה הפנה את נוסעי אל-על לאגף C, אך לא צוין בו השער הספציפי שממנו יוצאת הטיסה, וזאת להבדיל מיתר הטיסות שיצאו באותה עת.

בשל היעדר ציון השער הספציפי, המתינו בני-הזוג עד לעידכון המידע בשלטים, אך לאחר שחלף זמן ולא השתנה דבר, החלו לברר היכן בדיוק יש לבצע את הבידוק. לבסוף מסרו להם נוסעים אחרים כי מדובר בשער 21 C, והם הגיעו אליו 50 דקות לפני מועד הטיסה.

ברגע שהגיעו לשער, הודיעו להם אנשי אל-על כי הטיסה נסגרה וכי אינם יכולים לעלות עוד למטוס. התברר כי מקומותיהם של התובעים באותה טיסה אוישו על-ידי נוסעים אחרים שהמתינו להתפנות מקומות בטיסה.

התובעים נאלצו לשוב בטיסה אחרת דרך אתונה ושילמו עבורה 295 אירו. טיסה זו נחתה בישראל מספר שעות לאחר נחיתתה של טיסת אל על. אי-לכך תבעו בני-הזוג את החזר הסכום ששולם עבור הטיסה האחרת, וכן תשלום של 5,000 שקלים לכל אחד מהם בגין הזמן שאבד.

השופט ארנון דראל בחן את טענות הצדדים, וקבע כי חברת אל-על התרשלה כלפי התובעים. "גם אם אל על אינה אחראית לשילוט בשדה התעופה, אנשיה המסתובבים בו היו אמורים להיות ערים לכך שהשילוט המפנה לטיסת אל על חסר ולבדוק האם חלק מהנוסעים אינם מאתרים את שער היציאה. עירנות זו יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי בניסיונות לתקן את הרישום בשלט, בהכרזה על שמות הנוסעים החסרים, בהצבת אנשיה באיזורים שונים בשדה התעופה בכדי להדריך את הנוסעים, בניסיון לאתרם ובוודאי בהמתנה ממושכת יותר לבואם".

עם-זאת, ייחס בית המשפט לבני-הזוג אשם תורם מצידם, ברמה של 50%. "התובעים היו יכולים, במאמץ לא רב, לבדוק את כל שערי היציאה באיזור C ולמצוא את השער בו מדובר. גם אם התובעים, אינם רוצים לכתת את רגליהם באיתור השער, ניתן היה לברר זאת גם בדלפקי מסירת המידע של שדה התעופה".

לאור האמור לעיל, נקבע, כי סכום הפיצוי העקרוני יהיה 1,700 שקלים עבור רכישת הכרטיס החלופי, וכן 500 שקלים נוספים עבור עוגמת הנפש. בסיכומו של דבר, לאחר ניקוי האשם התורם של התובעים עצמם, חוייבה אל-על לשלם לכל אחד מהם סכום כולל של 1,100 שקלים חדשים.