סקר שוק הרכיבים: גידול יציב ושפוי

שוק הרכיבים הישראלי נמצא במגמת עליה יציבה ומתונה זה שלוש שנים ברציפות. סקר "טכנולוגיות" מציב תמונת מצב לפיה בשנת 2004 כלל שוק הרכיבים הגיע ל-608 מיליון דולר לעומת 570 מיליון דולר בשנת 2003, נתון המבטא גידול מתון של 6.6%. סקר "טכנולוגיות" מצא, כי מגמה זו נמשכת גם השנה: ההיקף הכולל של שוק הרכיבים המקומי עשוי להגיע השנה ל-641 מיליון דולר, שיעור גידול שנתי של כ-5.5%.

בחלוקה ענפית היקף הגידול שונה מעט, אך מגמת העלייה המתונה נמצאת בכולם: בשנת 2004 שוק הרכיבים האקטיביים הגיע ל-436 מיליון דולר, גידול של קרוב ל-7%. צריכת הרכיבים הפסיביים הגיעה בשנה שעברה ל-114 מיליון דולר, גידול של 5.5% ביחס ל-2003.

גם תחום רכיבי המיקרוגל, שחלקם צמוד להתפתחות בתעשיות הביטחוניות, נהנה מגידול של כ-7.5% בין השנים 2003 ל-2004.
השנה, כאמור, נרשם גידול מתון נוסף בהיקף של כ-5.5% כאשר בתחום הרכיבים האקטיביים והפסיביים צפוי גידול של כ-5% ובתחום המיקרוגל המשך עלייה מרשימה של 8.5%.

סקר שוק הרכיבים הישראלי של "טכנולוגיות" התבסס על שאלונים שהופצו באלפי עותקים בקרב מנהלי רכש וקניינים, אנשי הנדסה, עשרות נציגויות ומפיצים, לקוחות ויצרנים. יש להדגיש כי מטרת סקר "טכנולוגיות" היא להציג תמונת מצב עדכנית של שוק הרכיבים המקומי, ולפיכך נתוני הרכיבים האקטיביים אינם כוללים את אינטל וחברות שהייצור שלהן נעשה בחו"ל, כדוגמת M-System שרוכשת בהיקף גדול מאוד, אך מעשית אינה משקפת את צריכת הרכיבים של תעשיית האלקטרוניקה הישראלית.

עוד עולה מן הסקר, כי השוק התייצב והחזיר את תעשיית ההיי-טק בשלוש השנים האחרונות למסלול של גידול מתון. אומנם התאכזבו אלה שציפו בעקבות סימני ההתאוששות של אשתקד לחזרה מהירה לנתוני שנת 2000, אך חלה בסופו של דבר התייצבות מקומית כהמשך למגמה העולמית, שמיתנה את שיעורי הגידול ויצרה שוק נורמלי.

לאחר שבעבר השוק נחלש, הלקוחות חששו להזמין בכמויות גדולות, ומחירי הרכיבים ירדו. בשנת 2004 החל שינוי לאחר שהיצרנים פיזרו אזהרות מפני אלוקציות. החשש מחוסרים עורר את הלקוחות לרכוש בכמויות גדולות מדי, וכשהתחזיות לא התגשמו נאלצו הלקוחות להתקיים מהמלאי שצברו במקום לקנות רכיבים חדשים.

ענף ההפצה הישראלי ראה גידול יציב של 5% ביחס לשנה החולפת. היחס בין כניסת ההזמנות למשלוחן מאפיין את הנעשה בשוק כאשר הוא מתאזן (0.8) ושומר על יציבות. יחד עם זאת, קיים חשש משוק ישראלי תחרותי יתר על המידה, שרמת המחירים בו נמוכה ביחס לשאר השווקים המערביים ברבעון האחרון של 2004, בו צבר ההזמנות של יצרני הסמיקונדקטור היה בירידה שבאה לידי ביטוי בתחילת 2005.

גורמים מעריכים כי בשנת 2006 יתקצרו מועדי ההספקה של זיכרונות, רכיבים אנלוגיים ורכיבי הספק. על הלקוחות להתארגן מראש, על-מנת להימנע ממצב של פאניקה ומחסור. אף כי מסתמן שהלקוחות מתחילים להבין את דרישות הניהול של ניהול שרשרת ההספקה, ומודעים לחשיבות של התנהלות על-פי תוכנית לטווח ארוך שתספק את צרכי הארגון שלהם.

ביוני 2006 תעבור תעשיית האלקטרוניקה לרכיבים נטולי עופרת, עם כניסתן של דירקטיבות ה-RoHS של האיחוד האירופי לשמירת איכות הסביבה לתוקפן. מגמת הביקוש לרכיבים נטולי עופרת ורכיבי RoHS תתחזק לקראת סוף 2005. בדומה לכך, גם הדרישה לרכיבי עופרת תישאר בעינה בעקבות ייצור מתמשך של מוצרים מדורות קודמים, הנפוצים בעיקר בתעשיה הרפואית ובתעשיה הביטחונית. במידה ולא תהיה היערכות מוקדמת של השוק, הן מצד הלקוחות והן מצד הספקים, ייווצרו בו אי-סדרים. לכשתיפגע זמינותם של רכיבי עופרת, תהיה פנייה נרחבת לשוק המשני, אשר גורמים רבים מעריכים שייכנס, עקב הנסיבות, לפעילות מוגברת.

כמו כן, מעמדם של קבלני המשנה הצוברים תאוצה בשוק העולמי והישראלי יתחזק נוכח פעילות מוגברת של רכש רכיבים. קבלני המשנה רוכשים כ-20% ישירות מהיצרנים ו-35% באמצעות מפיצים. משמעות הדבר היא ששלושת קבלני המשנה הגדולים בארץ קונים יותר מ-55% מכלל מכירות הרכיבים בארץ.