חברות ערדג ודג סוף מברכים על היוזמה להקים שמורת טבע בחוף הצפוני

ערדג ודג סוף: מברכים על היוזמה להקים שמורת טבע בחוף הצפוני; הלובי נגדנו - בזבוז כספי ציבור.

העוסקים בחקלאות הימית באילת, חברות ערדג בע"מ ודג סוף בע"מ, מברכים את עיריית אילת ורשות שמורות הטבע על יוזמתם החדשה, לפעול להפיכת אזור החוף הצפוני באילת לשמורת טבע ימית. חברות גידול הדגים תהיינה גאות להיות ממוקמות באזור, המוכרז כשמורת טבע.

יחד עם זאת, הרעיון להקמת לובי, שיצא כנגד החקלאות הימית, מבוסס על ההנחה המוטעית בעליל, שישנה סתירה בין חקלאות ימית לבין שמירה על ערכי הטבע והתיירות. דוגמאות רבות לשילוב מוצלח בין תחומים אלה אפשר למצוא בכל העולם, ובמיוחד באילת. להלן כמה עובדות, שיעמדו את הדברים על דיוקם:

1) זיהום החוף הצפוני אינו קשור עם החקלאות הימית; נהפוך הוא: לאזור החוף הצפוני, בקרבת הגבול עם ירדן, הוזרמו במשך כשלושים שנה ועד לפני כחמש שנים כל שפכי העיר אילת. ואכן, בתקופה זו דווח על היעלמותם והיכחדותם של חיים תת-מימיים, המאפיינים סביבה חולית, כגון סרטני חול, דגים וצומח ימי.

עם זאת, מאז הקמת חוות הדגים, לפני יותר מעשר שנים, החל האזור להשתקם מבחינת החיים הימיים. באזור התפתחה נישה אקולוגית עשירה ומגוונת. כיום למעשה האזור הוא "הריאות הכחולות" של המפרץ באזור אילת, מקום המשמש אתר קבע עבור מיליוני דגי בר ודגי שונית, אשר הפכו אזור לא מתויר ושקט זה לביתם. יתרה מזאת, מיני דגים ורכיכות שנעלמו זה מכבר מאזור שמורת האלמוגים של אילת שבים ומתגלים באזור. החלה אף התפתחות של אלמוגי אבן, שלא נראו באזור זה מעולם. עובדות אלה מתועדות בסקרים אקולוגים רבים, שנערכו באזור.

2) דוגמה טובה לחקלאות מים שחיה בתוך שמורת טבע אפשר לראות באזור בריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל. שמורת הטבע שבמקום חבה את עצם התהוותה לבריכות דגים, שמשכו למקום ציפורים ובעלי-חיים אחרים, הממלאים כיום את השמורה. הבריכות והשמורה אחת הן, וחיות בהרמוניה ובדו-קיום מוצלח ומפרה לשני הצדדים.

בהקשר זה, אין ספק, שהקמת שוניות מלאכותיות באזור החוף הצפוני, כפי שהמליצה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, נחמה רונן, תהיה יוזמה ברוכה ומוצלחת. כבר עתה מתכסה ומתאכלס כל מצע קשה המצוי סביב ותחת החוות בחיים ימיים על כל גוניהם: אלמוגים קשים ורכים דגים סרטנים ורכיכות.

העוסקים בחקלאות ימית יסייעו בכל דרך להצלחת פרוייקט הקמת שוניות מלאכותיות באזור מתוך הכרה, שזוהי הדרך היחידה להפחתת הלחץ האנושי על השונית הקמלה בחוף הדרומי, לחץ אשר הביא אותה למצב הגרוע, שבו היא נמצאת היום.

מאמציהן של עיריית אילת ורשות שמורות הטבע להקמת לובי להוצאת כלובי הדגים מהמים הוא בזבוז משאבים ציבוריים ללא כל צידוק ענייני: כל העובדות, המדעיות והפיזיות, מוכיחות, כי החקלאות הימית מתקיימת בהרמוניה עם הסביבה.