בניו-יורק יבדקו את טקס המילה

"ניו-יורק תלמד כיצד מתבצע טקס ברית המילה. מוהלים שיגוייסו לטובת העניין יסבירו למומחים את שלבי הברית", כך הבטיח ראש העיר, מייקל בלומברג (ו', 12.8.05).

זאת לאחר שמוהל בעיר נחשד בהדבקת תינוקות בשלבקת - כך דיווח העיתון ניוזוויק. יום קודם לכן נפגש בלומברג עם רבנים והחליט לחקור את הנושא על-מנת "לוודא שכולם בטוחים". מוקדם יותר החודש אסרה מחלקת הבריאות של העיר על הרב יצחק פישר מלהופיע בטקסי ברית כמוהל.

יותר מכל מטרידה את האמריקנים סוגיית המציצה בפה, שלב בברית המילה שבמחינה הלכתית לא ניתן לעשותו בכלי עזר מתווכים מלבד הפה. מציצה בפה נחשבת כפעולה השייכת לעולם הרפואה העתיק.

בריאיון לרדיו סייג בלומברג, פוליטיקאי משופשף, את ההשלכות שיכולות לצמוח ממחקר שכזה ואמר שעם כל זה "לא עיסקה של הממשלה לקבוע לאנשים איך לקיים את דתם".

"יש כאן שני דברים שחשובים מאוד לכל אחד", אמר בלומברג, "ההתחייבות שיש לנו להגן על הבריאות של כל אחד, וההתחייבות לוודא שאנשים יכולים להתאמן בדת שלהם בדרך שהם רוצים לעשות זאת".

בברית המילה יש שלושה חלקים: מילה, פריעה ומציצה. במשנה נאמר "האי אומנא דלא מייץ, סכנה הוא ועברינן ליה" (מוהל שמל ואינו מוצץ אינו ראוי להיות מוהל ויש להעבירו מתפקידו). אף הרמב"ם בהלכות מילה כתב "ואחר כך מוצץ את המילה עד שיצא הדם ממקומות רחוקים, כדי שלא יבוא לידי סכנה, וכל מי שאינו מוצץ מעבירין אותו".

פוסקי ההלכה חייבו שהמציצה תיעשה דווקא בפה. בשו"ת דעת-כהן השיב המחבר על המערערים בשם הרפואה על מצווה זו וכתב שנאמנים דברי חז"ל שמניעת המציצה היא היזק לתינוק ולא להיפך. בשו"ת אבני-נזר דן בשאלה האם המציצה היא מעיקר חיוב מצות מילה או רק משום סכנת התינוק וכתב שיש בזה גם משום סכנה וגם משום מצווה. האבני-נזר הוסיף "ואין להשגיח במה שאומרים שפה המוהל יזיק, כי שליחי מצווה אינן ניזוקין". עם זאת, בהלכה נפסק שמוהל חולה לא ימול.

ידוע, כי בעבר נעשתה המציצה ישירות בפיו של המוהל ויש מחלוקות הלכתיות באשר לאופן הראוי לעשיית הפעולה כיום. הפסיקה המקובלת בחלק מן החוגים כיום, היא לבצע את המציצה דרך צינורית סטרילית, המפרידה בין האיבר הנימול לפי המוהל. יש גם המתירים לשים פיסת כותנה בתוך הצינורית, על-מנת למנוע כל מגע בין דמו של התינוק לפיו של המוהל, אולם כאמור, יש האוסרים זאת בכל תוקף.