דאגה מהעלייה בצריבת תקליטורי המוסיקה

נתונים חדשים מצביעים על התגברות תופעת צריבת התקליטורים, שהופכת לבעיה המרכזית של תעשיית המוסיקה.
סקר שנערך עבור איגוד חברות התקליטים בארה"ב מראה כי כמעט 30% מסך כל המוסיקה המוקלטת שבידי הצרכנים, מקורה בדיסקים צרובים, וזאת לעומת 16% "בלבד" שמקורה בהורדת קבצים בלתי חוקית דרך תוכנות השיתוף באינטרנט.

במקביל, מצביע הסקר על כך שרק מחצית מצריכת המוסיקה מגיעה ממכירת תקליטורים חוקית, ואחוז נמוך יותר - 4% בלבד - מקורו בהורדת שירים באופן חוקי, כמו מאתר ה-iTunes של מקינטוש.

העלייה בכמות הצריבות נותנת את אותותיה כבר עתה, בדמות ירידה של כ-7% במכירות האלבומים החוקיים בשנה האחרונה. מנגד, השיפור המתמיד בכמות ההורדות בתשלום, שהחל להיכנס לתאוצה רק בשנתיים האחרונות בעקבות המכירות הגבוהות של נגני ה-Mp3 כמו ה-iPod, העלו את סך-כל מכירות המוסיקה החוקיות ביותר מ-20%.

בעקבות העלייה במכירות התקליטורים הריקים לצריבה, ובמקביל הירידה במכירות תקליטורי המוסיקה החוקיים, החלו בתעשיה להפיץ דיסקים מוגני העתקות, המאפשרים צריבה מוגבלת של עותקים בודדים בלבד.

עד עתה נמכרו תקליטורים כאלה רק בדרום אמריקה ואירופה, אולם בשנתיים האחרונות החלה הפצה מוגבלת כזו גם לשוק בארה"ב.
כך למשל, אלבומם האחרון של ה"וולווט רבולבר" - "קונטרה-בנד" - יצא בשנה שעברה כשהוא מצוייד בהגנה טכנולוגית והגיע למקום הראשון כבר בשבוע הראשון להפצתו.

הצלחה זו גרמה לחלק מהמפיקים לחשוב שהציבור לא מתמרמר נגד הגבלת כמות הצריבות שלו, אולם לאחר יציאתו של אלבומם האחרון של ה"פו-פייטרס", הגיעו תלונות רבות הן על ההגבלות הטכנולוגיות, והן על בעיות טכניות שהתעוררו בזמן השמעת הדיסק דרך נגני מוסיקה ניידים.

עתה, עומדת התעשיה בפני קונפליקט מהותי - האם לדבוק בהפצת התקליטורים המוגנים ולהסתכן במרד צרכנים, או להמשיך לפעול רק בחזית המשפטית, ולקוות, שכמו במקרה ההורדות מהאינטרנט, בשלב כלשהו ימצא פורמט כלכלי בו הצריבה תיעשה עבור תשלום הוגן.