ח"כ פינקלשטיין מערערת על החלטת מזוז שלא לאסור את פרסום הספר "קוד כחול"

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ גילה פינקלשטיין מן המפד"ל מערערת בפני היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז על החלטתו שלא לנקוט בצעדים נגד הפצת הספר "קוד כחול ולא לפתוח בחקירה פלילית נגד המחבר, צביקה עמית
ח"כ פינקלשטיין אומרת במכתבה למזוז כי היא מכבדת את העקרון של חופש הביטוי, אולם , חופש הביטוי אין משמעותו, חופש לשיסוי והזכות להתבטאות חופשית אינה כוללת את הזכות להסתה.
הספר "קוד כחול" מתאר מזימה, להפיכה צבאית, שיוזמים אנשי מועצת יש"ע ומנהיגים של המפד"ל, במסגרת מאבק נגד פינוי עתידי של הישובים ביהודה ובשומרון. ח"כ פינקלשטיין אומרת כי גם אילו היה הספר מסתפק בהצגת המזימה הזו, על רקע בדוי לחלוטין ובמציאות אחרת מזו השוררת, כיום במדינת ישראל, לא היה מקום לאפשר את פרסומו, בדיוק כשם שלא ניתן להעלות על הדעת את פרסום הפרוטוקולים של זקני ציון, תחת ההגנה של חופש הביטוי. על אחת כמה וכמה שלא ניתן לאפשר פרסום של ספר המהווה הסתה ושיסוי של ציבור אחד במשנהו במציאות החירום הנוכחית.
הספר" קוד כחול", אומרת ח"כ פינקלשטיין, הוא מעין גירסה מודרנית של ל הפרוטוקולים של זקני ציון, או למעשה "הפרוטוקולים של זקני הציונות הדתית", שלה מייחס המחבר את המזימה של השתלטות בכוח על מדינת ישראל.
יתרה מזו, בעוד הרקע של הפרוטוקולים הוא דמיוני לחלוטין ושאוב מדמיונם הפורה של קציני המשטרה החשאית של הצאר הרוסי, הרי "הפרוטוקולים של צביקה עמית", באים מתוך המציאות היומיומית של מדינת ישראל.
צביקה עמית, אומרת ח"כ פינקלשטיין, מתאר את מזימה אליה חוברים ראשי מועצת יש"ע, ראשי הציונות הדתית, אלוף בצה"ל וקצינים בכירים נוספים. על אף שהמחבר וההוצאה טוענים כי הדמויות המופיעות בספר הן דמיוניות, אומרת ח"כ פינקלשטיין, הרי מעיון בספר ברור כי ניתן לקשור את הדמויות הדמיוניות, כביכול, לדמויות ציבוריות מוכרות, העומדות בראש הציבור הדתי. העירוב בין המציאות לעלילה הבדיונית יוצר רושם כי המעשים הפסולים, המיוחסים לדמויות האלה, אכן אירעו ויתכנו במציאות.
בכך, אומרת ח"כ פינקלשטיין, יש לא רק משום הוצאת דיבה כנגד אנשי ציבור, אלא גם משום הטלת דופי, הסתה ושיסוי כלפי כלל הציבור הדתי והלאומי, הנאמן למדינת ישראל ולחוקיה. וניתן בהחלט לומר כי פרסומו של הספר במצב כזה, כבר הלהיט את הרוחות ואף יצר אווירה של עוינות ומשטמה כלפי ציבור הדתי לאומי.
במכתבה מנתחת ח"כ פניקלשטיין את השאלה היא מה הן הגבולות המותרים לחופש הביטוי. על בסיס פסקי דין בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בכל המקרים הביטוי, ברור שיש גבולות לחופש הביטוי. כדבריו של השופט העליון האמריקאי, אוליבר ונדל הולמס, שאמר כי חופש הדיבור אינה מקנה את הזכות לצעוק "אש!" בתיאטרון צפוף.
לדעתה של פינקלשטיין, הספר "קוד כחול", אינו זכאי ליהנות מן העיקרון של חופש הביטוי. במיוחד בתקופה הנוכחית שבה קיים מתח רב כל כך בין חלקיו השונים של העם, מהווה הספר, חבית דלק המוטלת אל תוך האש הבוערת.
הספר, מוסיפה ח"כ פינקלשטיין, מתאר מצב של איסור טוטאלי על חופש הדיבור, כפיה דתית, שלטון של פחד ואימה, שבו אנשים נעלמים באישון לילה, בצד מעשי אכזריות כלפי האוכלוסייה הפלשתינאית. בכך יוצר המחבר אנלוגיה בין הציונות הדתית למשטרים הדיקטטוריים הגרועים ביותר בהיסטוריה. במדינה שרבים מתושביה חוו את אימי השואה, והיו קורבנות של שלטון טוטליטארי, זהו דבר שלא יעשה.
על רקע כל אלה, מבקשת ח"כ פינקלשטיין, מן היועץ המשפטי, לערוך בדיקה מקיפה של הנושא ולשקול מחדש את ההחלטה "אני משוכנעת, אומרת פינקלשטיין, כי בדיקה כזו אכן תביא למסקנה שיש לאסור את המשך הפצתו של הספר ולפתוח בחקירה פלילית נגד מחברו.