הרב אבינר: המאבק על גוש קטיף - מלחמה נגד הרוע

"כאשר ראש ממשלתנו אומר לנו: עליכם לבחור בין גיבורי גוש קטיף לבין גיבורי החיל, אנו לא רוצים לבחור! אין כאן שניים, אלא אחד! אתה אומר לנו: גזורו! ואנו אומרים: לא!", כך כותב הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת-ירושלים ורב הישוב בית-אל, מהבולטים שבמנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית.

במכתב שיתפרסם בסוף השבוע בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה" מנסה הרב אבינר להרגיע בחור הטוען למעשים קשים של המשטרה ושל ראש הממשלה, ולדיווח שקרי של התקשורת, ומבקש להחריף את המאבק נגד ההינתקות, בשל העירעור שנוצר אצלו באשר לאמון במדינה, ומזהיר מפני רע המתחפש לטוב.

"הרב, מה קורה לנו?", כותב הבחור. "הצליחו לסכסך בינינו. במשרד ראש הממשלה הודיעו שמשערים שיהיו בין 300 ל-400 הרוגים משני הצדדים. אחר כך צימצמו ל-150. זה טירוף. הרב, אל תטעה! אני טיפוס שמח ואופטימי, אבל אני לא מפסיק לבכות על הרגשת העוול הנורא שעושים לציבור מקסים שספג אלפי פצצות, וכל כך הרבה מכות ואסונות.
אולי באמת עלינו לחדול להיות עדינים ולהחזיר באותו מטבע! איבדתי אמון במדינה! ואיפה ההשגחה העליונה?! הרב!"

תשובת הרב

"אכן, אתה צודק, זה באמת נורא ואיום", משיב לו הרב. "יש הרבה חושך והרבה רוע. אבל יש גם הרבה דברים טובים. יש גם הרבה אור. יש שרואים את הצללים ויש שרואים את האורות שמעל הצללים, שהרי אם יש צללים סימן שיש אור, והאור הוא כל כך מתוק. לכן אין להתייאש אלא להוסיף אור. לא מהיום יש רע שמכה דווקא באנשים טובים. לא מהיום יש 'צדיק ורע לו'. לא מהיום הרע מציף את העולם. ריבונו של עולם נתן לרע כוח לפעול נגד רצונו, כאילו חס ושלום, אין לו, יתברך, היכולת להגביל אותו. זאת ועוד הרע מתחפש לטוב כדי לרמות את הטוב. כאשר מאיר אור גדול, החושך רוצה לבולעו, וכיוון שאינו יכול להתקרב אליו כמות שהוא, אז הוא מתלבש בבגד של אור.

אכן המאבק על גוש קטיף, הוא לא רק מאבק נגד אדם שעוקר את הציונות, זו מלחמה נגד הרוע!

לכן עלינו להיזהר מאוד שלא להיות רעים בעצמנו, כי אם הרוע יצליח להפוך אותנו לרעים כדי להשיב מלחמה שערה, אז הוא ניצח. כי אמרנו שכביכול ריבונו של עולם צימצם את עצמו, כדי לתת לאדם בחירה חופשית, ולכן האדם יכול להתקומם נגדו. כי הטוב אינו נמצא, אלא אם כן יוצרים אותו בכל כוחנו. באותו כוח שאדם מפנה עורף לרע, הוא יכול חס וחלילה להתקומם נגד השם. אותו כוח עצמו פונה אל השם. לכן עלינו להילחם נגד הרוע שבנו, לשעבד את היצר הרע שבנו. ראה איך אנשי גוש קטיף הפכו שממה לגן השם, מעין הפיכת יצר-רע ליצר-טוב.

אנו לא נתלכלך על-ידי מלחמה בלכלוך. אנו לא נתפלל שראש ממשלתנו ימות, אלא נתפלל כמו אשתו של רבי מאיר, שיחזור בתשובה, כמו אברהם אבינו שהתפלל על סדום. אנו נתפלל כל שבת 'תפילה לשלום המדינה', כדי שהשם ישלח לו אור ואמת, כדי שיחזור בתשובה.

ראיתי כל כך הרבה אור, כל כך הרבה טוב. ראיתי ציבור קדוש מתמסר למען חבל-קטיף, הולך בשמש, ילדים וקשישים, אימהות עם עגלות תינוקות. ראיתי ציבור קדוש שניצח את היצר הרע שבו, שעומד שעות וימים בלי טיפה של אלימות. ולא מפני הרתעה של הצבא והמשטרה, אלא מפני החלטה פנימית. לא בגלל שנבהל מחומת החיילים, הרי זה נוער אמיץ בלי חת ובלי מורא! אלא שהוא מלא אהבת הבריות ולא יזיז חייל מילימטר אחד. הוא יודע לכפוף ייצרו לאורה של תורה. התלהבות - כן! התלהמות - לא! כאשר ראש ממשלתנו אומר לנו: עליכם לבחור בין גיבורי גוש קטיף לבין גיבורי החיל, אנו לא רוצים לבחור! אין כאן שניים, אלא אחד! אתה אומר לנו: גזורו! ואנו אומרים: לא!

לכן אל תיבהל מנחלי אש שחורה טמאה, שזורמים כל פעם בצורה אחרת. אנו נאבק נגדו עד עלות השחר. כי עלה השחר! ואנו מנצחים! לא אנו מנצחים אלא ריבונו של עולם מנצח! שמע מה הנוער שר: 'צה"ל, אנו אוהבים אותך'. שמע מה הנוער צועק: 'חייל! שוטר! אני אוהב אותך'.

במצעד, בחור אחד הטיח מילים כלפי חייל. פנה אליו ילד קטן ואמר לו: 'הרב שלי אמר שלא מדברים כך'. נכנע הבחור מפני האור. הילד הקטן ניצח את כוחות החושך! במצעד, ניגשה ילדה עם ואפלים אל החיילים. אמרו לה: 'אסור לנו לקבל ממך'. שאלה: 'מי המפקד שלכם?' הראו לה את המג"ד. ניגשה אליו, הושיטה לו ואפלים והוא קיבל. החיילים הסתכלו עליו בתמיהה. שאלה: 'ואני יכולה לתת גם לחיילים?'. בלית ברירה חייך, ואמר: 'כן'. הילדה הקטנה ניצחה את כוחות הרוע!

יותר אורה! יותר טובה!"