יהודים חוזרים להתגורר בגרמניה

העובדה שוואלרי בונימוב נאלץ לעזוב את רוסיה, בנימוק ש"ברוסיה אין עתיד ליהודים" אינה מפתיעה. מה בכל אופן גורם לו להגר לגרמניה, הארץ בה כל משפחתו הושמדה על-ידי הנאצים, יחד עם עוד 6 מיליון מבני עמו.

בונימוב מודה: "כאשר ארזתי לקראת היציאה לגרמניה הייתי מודע לאירוניה שבדבר. מצאתי עצמי מחפש מפלט במדינה בה אבי נלחם, ובמחנות הריכוז שלה הושמדו קרובי משפחתי. חמישים שנה אחרי, אותה מדינה מציעה למשפחתי מקלט, הסיכוי לחיים חדשים".

בונימוב (40), מהנדס-חשמל במקצועו, הגיע לסחוורין, בירת מערב-מקלנבורג פומרניה, ב-1996. מאז הועסק בעבודה קבועה בתור יו"ר קהילת יהודי רוסטוק וסחוורין, המונה 840 חברים יהודים ממוצא רוסי. "כאן זה לא גן-עדן, אבל זוהי דמוקרטיה מערבית בטוחה. כאן איננו חוששים, ויש תקווה", הוא אומר.

בונימוב אינו לבד. הסטטיסטיקה מראה שבמהלך 3 השנים האחרונות גרמניה אף השיגה את ישראל כיעד המבוקש, כך מדווח מגזין "טוטאלי ג'ואיש". בסוף מלחמת העולם השנייה הקהילה היתה מצומצמת ומנתה 15,000 אנשים. כעת נוספים לקהילת יהודי גרמניה מדי חודש כ-1,200 יהודים. כתוצאה מההגירה המואצת תפחה האוכלוסיה היהודית מ-33,000 בשנת 1990, השנה בה אוחדה גרמניה מחדש, לכמעט 200,000.

בשנת 2003 בלבד, 19,262 יהודים מברית-המועצות לשעבר השתקעו בגרמניה. לצורך השוואה, 18,878 עלו לישראל, וקצת פחות מ-10,000 היגרו לארה"ב.

אולם לא רק מהגרים מברה"מ לשעבר נותנים דחיפה לקהילה. אלפי ישראלים שהוריהם נמלטו מציפורני הנאצים לארץ-ישראל תובעים זכאות לקבלת דרכונים גרמניים, להם הם זכאים על-פי החוק הגרמני.

יעקב מאקוב, פרופסור לשעבר באוניברסיטה של אורל שברוסיה, אומר: "עשיתי זאת עבור בניי. שניהם עובדים כאן, אחד כרופא והשני כמנהל חברה בשטוטגרט. אני חש חופשי לחיות כאן כיהודי. זוהי זהותי הדתית אותה נאלצתי לדכא מחשש פן אופלה לרעה בברה"מ הישנה".

המהגרים החדשים מתיישבים בעיקר במספר אזורים עירוניים: ברלין, פרנקפורט, מינכן, המבורג, קולון ודיסלדורף. השאר מפוזרים בקצת פחות מ-80 קהילות קטנות ברחבי המדינה.

ההגירה המואצת עשויה לחדול בקרוב אם יתקבל חוק חדש שנועד להגביל כניסת מהגרים, חוק שימנע ממהגרי עבודה בלתי מיומנים לקבל אזרחות. אישי ציבור בממשל הגרמני החליטו בינואר להרשות כניסה רק למהגרים דוברי גרמנית או כאלו עם תקווה להשיג עבודה מכובדת. הם גם מעוניינים לדחות לעתיד 27,000 בקשות הגירה שהוגשו על-ידי יהודים.

התוכנית טרם אושרה על-ידי שר הפנים הגרמני, שהבטיח לדון בהגבלות עם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. אולם היא צפויה להיות מאושרת בשל הכוח הפוליטי הרב המצדד ביישום התוכנית והצעדתה קדימה.

סטפן קרמר, מזכ"ל המועצה המרכזית של יהודי גרמניה אמר: "כולנו מסכימים שאחרי 14 שנים אנו זקוקים לפיקוח, אבל הדרך בה מתבצעים הדברים שמתייחסים אלינו בשבועות האחרונים כאל צופים במחזה אינה מקובלת. זה מזיק ומיותר". בנוסף הוא מודה כי צריך שינוי, משום שלקהילה היהודית אין את האמצעים להתמודד עם מספר גבוה של מהגרים.

הארי לוי בן ה-60 חי בברלין. הוא מצביע על גן-ילדים עם מצלמות אבטחה, תיל דוקרני על החומות וסיורים משטרתיים 24 שעות ביממה. "אקדחי הגרמנים עדיין מצביעים, אלא שהפעם הם אינם מצביעים עלינו", הוא אומר באדישות. "זוהי תזכורת יומיומית מה עלול לקרות לנו אילו לא היינו מוגנים. העבר אף פעם לא רחוק".