הנגיד דוד קליין מאשים: מדיניות הממשלה מדכאת תעסוקה וצמיחה

"מדיניות הממשלה מדכאת תעסוקה וצמיחה". כך אמר היום (יום א', 12.5.02) נגיד בנק ישראל, דוד קליין, במסגרת כנס הרישום הכפול שזומן על-ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לדברי קליין, בשנות ה-90' אימצנו מסלול מסויים, שכולל גירעון תקציבי פוחת במגמה להוריד את יחס החוב לתוצר ואת הריבית לטווח ארוך וכן חתירה ליציבות מחירים.

"ואולם, בשנתיים האחרונות ירדנו מהמסלול: הגירעון התקציבי חוזר ועולה במהירות, ומגיע לגבהים חריגים בקנה מידה בינלאומי (5%-4%, בהגדרה הממעיטה שלנו).

"עם העלייה בגירעון עולה החוב הממשלתי ביחס לתוצר לשיעור של למעלה מ-100%, ובמקביל עולה הריבית לטווח ארוך", הוא אומר.

לדבריו, המסלול התקציבי של שנות ה-90' גובָה על-ידי החוק להפחתת הגירעון בתקציב. ואולם חוק זה הפך ל"אות מתה", למרות שמעדכנים אותו מדי פעם. זאת מכיוון שהממשלה מתעלמת מחוק זה בביצוע התקציב, ואילו הכנסת מתעלמת ממנו בחקיקה הפרטית.

"במקביל לגידול בגרעון ולעליית הריבית לטווח ארוך - גדלות הוצאות הריבית בתקציב הממשלה (כיום הן עומדות על למעלה מ-30 מיליארד שקל) - מה שמקטין את חופש התמרון של הממשלה בהקצאת הוצאותיה.

"בד בבד תופחים כל שנה הפטורים ממס, ואף הם מסתכמים בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל. התוצאה היא שהוצאות המגזר הציבורי בישראל הן עתה הגבוהות ביותר בעולם, יחסית לתוצר. זאת בעיקר בשל הגידול המהיר בתשלומי ההעברה, כאשר ההשקעות בתשתית סובלות מהזנחה קשה.

"תוצאה נוספת היא שנטל המסים נמצא בעלייה, ובמיוחד מוטל מיסוי כבד על עבודה. באשר למיסוי הכנסות מנכסים פיננסיים, במידה והוא קיים - הוא מפלה לרעה מכשירים סחירים בהשוואה לנכסים בלתי סחירים.

"זו מדיניות המדכאת תעסוקה וצמיחה", מאשים קליין. לדבריו, תקציב המדינה נמצא עתה בנקודת שפל היסטורית, והאמינות של הממשלה בתחום זה נשחקה עד דק.

בנוגע לאינפלציה, אמר קליין, כי התיקון לחוק בנק ישראל, שעתיד לעלות לקריאה ראשונה בכנסת (13.5.02), מאפשר נסיגה מהמחויבות ליציבות מחירים.

"אם חוק זה יעבור תינתן דחיפה נוספת להידרדרות במשק, מכיוון שהחוק מאפשר נסיגה מהמחויבות ליציבות מחירים בתואנות שאין להן שחר, ואף אחת מהן אינה מופיעה בגלוי בחוק, כמו למשל: התואנה כי אפשר להשלים עם אינפלציה בתקופת אבטלה;

התואנה כי יציבות מחירים היא עניין לטווח הארוך, לא להיום; וכן התואנה כי אינפלציה היא תוצר בלתי נמנע של פיחות, אותו צריכים כדי לעודד את היצוא.

לדברי קליין, הצעת התיקון לחוק, לפיה השמירה על יציבות המחירים תהיה "בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה והחלטותיה", תביא לחזרת האינפלציה.

לדברי קליין, התיקון לחוק יגרום לכך שבנק ישראל לא יהיה עצמאי בהפעלת כלי המדיניות - וזאת בניגוד לנורמות המקובלות בעולם.

כמו כן, מציין קליין, החוק יאפשר נסיגה מהליברליזציה במט"ח ומכל המהלכים שנעשו לפתיחת שוק מטבע חוץ חופשי במשק הישראלי:

החוק יאפשר לממשלה להורות לבנק ישראל להתערב בשוק מט"ח מתוך ניסיון חסר תוחלת להשפיע על מגמת שער החליפין, ו/או לשעבד את יתרות המט"ח לצורך גיוס ההון בחו"ל על-ידי הממשלה.

כמו כן יאפשר החוק לממשלה לחזור ולהשתמש ברצועת שער החליפין כדי להגביל את שוק מטבע חוץ, ובכך לפגוע ואף למנוע את היכולת לנהל מדיניות מוניטרית לשמירה על יציבות מחירים.

בנוסף, אומר קליין, החוק פותח את הדלת לרווחה להחזיר את משטר הפיקוח על מט"ח, וזאת לאחר שביטלנו אותו רק לאחרונה.

כמו כן, אומר קליין, אין חילוקי דעות באשר לעצם כינונה של מועצה מוניטרית, אולם החוק מאפשר פוליטיזציה וניגודי עניינים באיוש המועצה האמורה לקבוע את הריבית.

בכך תיפגע אמינות מדיניות הריבית - תוצאה שתחייב, בסופו של דבר, לקיים במשק ריבית גבוהה יותר לאורך זמן כדי לרסן את האינפלציה.

התוצאה היא שלאחר ההתרופפות המתמשכת במשמעת התקציבית, הקרקע תוכשר לערעור היציבות הפיננסית. אנו יודעים כי המשקיעים וחברות הדרוג הזרות כבר מרגישים חוסר נוחות נוכח האופק המתקדר.

משק בלתי יציב הוא המתכון ההפוך מהדרוש לפיתוח שוק ההון בכלל והבורסה בפרט. זו מדיניות מדכאת השקעות, שהן המפתח לצמיחה ותעסוקה, סיכם קליין.