גם העטלפים בורחים מהחום

מסקר העטלפים שנעשה במערות בצפון הארץ עולה כי עטלפי החרקים חוזרים לחיות בקהילות במערות הגדולות. את הסקר ביצע מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, במהלך חודש יולי, בהנחייתו של עמית דולב, מנהל מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע.
הסקר האחרון מצביע על התאוששות מסוימת באוכלוסיות העטלפים, הנובעת מהפסקת הדברת המערות.

במסגרת הסקר נמצאו כמה מערות חדשות שהפכו למקום מקלט (אולי מהחום הגדול) לעטלפים. באיזור כוכב יאיר נמצאה אוכלוסיה של כמה עשרות עטלפים. בביתן אהרון נצפתה מושבת רבייה של פרסף גדול במקום. מעניין כי המערה שוכנת בכניסה לאתר שמחות, ומוארת ע"י פרוז'קטורים, ולמרות האור העטלפים שוכנים במקום (אולי בגלל מוזיקת הרקע). בגלעד התקבל מידע ראשון על עטלפי חרקים, ואכן הסקר אישש כי במקום שוכנת קהילת עטלפים.

עוד עולה מהסקר כי פעילות היזנובים הגדולים מצויה בשיאה בעונת הקיץ, וכוללת את שלב ההמלטות וגידול הצאצאים. מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע מדגיש כי הגעה לאתרי המשכן שלהם בעונה זו (יוני-ספטמבר) עלולה להפריע מאוד בשלב הקריטי של גידול הצאצאים.

בואו נשבור קצת מיתוסים

המיתוס כי העטלפים פוגעים בחקלאות איננו מדויק. עטלף הפירות אוכל רק פירות בשלים. בימינו קוטפים את רוב הפרי בטרם הגיע לבשלות, כך שנזקי העטלפים במטעים פחותים יחסית. לעומת זאת, ביישובי האדם עטלפים רבים נוהגים לאכול מעצי הגינה והשדרות, כך שהנזק העיקרי מפעילות העטלפים במקרה כזה הם הפרשותיהם ושאריות מזונם.
העטלפים אינם פוגעים בבני אדם ונמנעים מכל מגע עימו. מכיוון שכך, אינם מהווים גורם מפיץ מחלות משמעותי לאדם. כלבים, חתולים, ובני אדם אחרים הם מפיצי מחלות משמעותיים הרבה יותר.

עוד על עטלפים ועל הסקר
הסקר נערך כאשר החוקרים נמצאים במצב לא כל-כך קונבנציונלי: על גבם, כשהם ממוקמים בפתח המערה. הספירה נעשית על-ידי מונה, כשרואים עטלף-נותנים לחיצה. במערות רבות יוצאים אלפי עטלפים בתוך דקות, ממש מראה מהסרטים.

לכל מין של עטלף יש תדר קול משלו, תופעה שאותה מנצלים החוקרים לזיהוי מיני עטלפים. הם משתמשים לשם כך ב"גלאי עטלפים" - מכשיר שמתרגם את תדר הקול של העטלף לתדר שאדם מסוגל לשמוע. במקביל מבוצעת לכידת עטלפים ברשתות ערפל בזמן הגחת העטלפים, לאימות זיהוי המינים והפרדה בין מינים בתדרים קרובים.

הסקר נערך גם באתרים אליהם מגיעים העטלפים לחפש מזון (בריכות במעיינות הבניאס) ושם בוצע הסקר ע"י פרישת מספר רב של רשתות למשך כל הלילה לבחינת מגוון המינים המשחרים מזון או מגיעים לשתות במשך הלילה.

בארץ חיים 32 מינים של עטלפי חרקים ומין אחד של עטלף פירות. ביחד הם מהווים כשליש ממיני היונקים של ישראל! למרות נוכחותם הרבה בעולם החי שלנו, העטלפים כמעט "מנודים". אין זה סוד כי רוב בני האדם מפחדים מעטלפים. במשך שנים ארוכות ראו את החיה הזו כמשהו מיסתורי, מיסטי, נושא בשורות רעות. גם המחקר עד לאחרונה הזניח את העטלפים. גם בשלבים אלה, עדיין חסר מידע בסיסי על בעל החיים הלילי הזה.

הפחד מן העטלפים והשם הרע שיצא להם הביאו לכך שהניסיונות לפגוע בהם נעשו במשך שנים ארוכות, כמעט ללא הפרעה. כך למשל ניסו להשמיד את עטלף הפירות, בטענה כי הוא פוגע בחקלאות, באמצעות פעולות הדברה שנעשו בארץ עד סוף שנות ה-80. כתוצאה מכך נפגעו אוכלוסיות עטלפי החרקים בישראל.