בעתירה שהגישה הבוקר (יום ג', 2.8.2005) עיריית רמת השרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ממשלת ישראל, המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, החברות סלקום, פלאפון ואורנג' ואף נגד חברת "אלידב" אשר הינה בעלת הגג של בניין ברחוב סוקולוב 91 בעיר ובו הותקנה אנטנה, תובעת העיריה מבית המשפט לתקן את "המחדל וההתרשלות של ממשלת ישראל שלא עיגנה מפורשות בתמ"א 36 את החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפיה יפקידו חברות הסלולר כתבי שיפוי לטובת הוועדות המקומיות כנגד תביעות ע"פ סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה כתנאי להוצאת היתר בנייה".
עיריית רמת השרון קובלת בעתירה על כך שעל אף שהרשות המקומית מתנגדת להצבת אנטנות סלולאריות בתחומה, היא זו הנאלצת להתמודד עם תביעות שהגישו תושבים, "כל זאת בשעה שהממשלה ויתר הגורמים לא דאגו לדרוש כתבי שיפוי מחברות הסלולר המגלגלות מיליוני שקלים בשנה".
בכתב התביעה מציינת רמת-השרון, כי על-פי התמ"א חייבות הוועדות המקומיות להתיר ולתת היתרי בנייה להקמתם של מתקנים סלולאריים, בכל "ייעודי הקרקע" באופן שהוועדות נאלצות בעל כורחן ,בניגוד לרצונן, וללא שיתוף הציבור, להתיר הקמת מתקנים אלה, בכל מקום בין אם מדובר באזור מגורים, גגות, בתי מגורים, בתי אבות גני ילדים, באופן החושף כל אדם בישראל הן לסיכון מהצבת המתקן והן לירידת ערך נכסים גובלים.
כמו כן, טוענת העיריה כי נוצר מצב אבסורדי בו התובעת כוועדה מקומית מוצאת עצמה אנוסה להתיר כל מתקן שידור סלולארי בכל מקום בו נתבקשה להתיר הקמתו. וזאת מבלי שתהיה רשאית להפעיל שיקול דעת וכי התמ"א הפכה את הוועדה המקומית ל"חותמת גומי", עקרה את שיקול הדעת המוענק בדרך כלל לכל מוסד תכנוני, הפקיעה את סמכויות הוועדה והעבירה אותן לידי גופים פרטיים, קרי החב' הסלולאריות.
לבסוף קובלת העיריה על ההליך בו התקבלה החלטת הממשלה כשאישרה את התמ"א - "באישון לילה, ללא פירסום כמקובל, מעלה בחובת הנאמנות שהיא חבה כלפי אזרחיה בכלל, וכלפי הרשויות המקומית בפרט, שהרי במקום לשמור על "האינטרס הציבורי" היא דאגה "לאינטרסים פרטיים" של החברות הסלולאריות, כל זאת תוך רמיסה גסה של זכויות בסיסיות כמו הזכות לתכנון סביר והוגן, הזכות לשקיפות, ולשיתוף הציבור בהליך התכנוני קל וחומר בהליך תכנוני הנוגע לנושא טעון כהצבת מתקנים סלולאריים".
יש לציין כי מהחברות הסלולריות תובעת עיריית רמת השרון להצהיר כי במהלך הליכי אישור התמ"א התחייבו בהתחייבות ישירה ומפורשת לשפות את הוועדות המקומית ולהצהיר כי "אין זה סביר וצודק להעמיס על משלם המיסים את מעמסת הפיצוי בשל נזקים שנגרמו על-ידי החברות הסלולריות". מחברת "אלידב" תובעת העיריה להצהיר בכך שאיפשרה את התקנת והפעלת המתקן הסלולרי בגג הבניין שהוא נכס שלה, היא האחראית לתשלום פיצוי בשל ירידת ערך בנכסים הסמוכים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה