רפרומה בשוק ההון

שנת 2006 הינה השנה המכרעת לביצוע הרפורמה במשק החשמל. על-פי חוק משק החשמל יפוגו במרץ 2006 הרישיונות שניתנו לחברת החשמל. חידוש הרישיונות מותנה בהתחלת יישום שינוי מבני - קרי תאגוד מחדש של חברת החשמל.

- המשך הרפורמה בענף העובדים הזרים:

המשך מדיניות הקטנת מספר העובדים הזרים על-ידי ייקור עלות העסקתם

הגברת האכיפה על עובדים זרים לא חוקיים ומעסיקים.

- יישום רפורמה במקרקעי ישראל

יישום המלצות הוועדה לרפורמה במקרקעי ישראל ("ועדת גדיש") בהתייחס, בין היתר לנושאים הבאים: צמצום חיכוך בין ממ"י לחוכרים, תוך העברת בעלות בקרקע מהוונת למגורים לבעלי בזכויות בה: חלוקה מחדש של האחריות לייזום תכנון מתארי; שיפור מנגנוני פיתוח, שיווק ושמאות במינהל מקרקעי ישראל; האצת הליכי הסדר; רישום זכויות והסדרה מחודשת של מערכת היחסים בין המדינה לקק"ל והגברת השקיפות ופישוט מדיניות מקרקעין.

- רפורמה בהליכי התכנון והבנייה

קיצור, ייעול ושיפור הליכי התכנון והבנייה במוטרה לאפשר מימוש פרויקטי נדל"ן בקצב מהיר ולהגדיל מלאי תכנוני זמין.

- הקמת רשות המים

ריכוז הסמכויות בנושא המים תחת קורת גג אחת, במסגרת רשות פנים ממשלתית מקצועית ועצמאית.

- תאגיד מים וביוב

במסגרת מדיניות הממשלה להקמת כ-30 תאגידי מים וביוב אזוריים, יוקמו עד סוף שנת 2006 שמונה תאגידים נוספים (כיום ישנם שבעה תאגידים).

הגבלת הגידול בהוצאות הממשלה

המנוע השני לצמיחה, במסגרת המדיניות הרב שנתית, הוא המשך הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית ושמירה על יעד גירעון של 3%. במהלך שני העשורים האחרונים גדל תקציב המדינה ובייחוד ההוצאות המדכאות צמיחה, בראשן השכר הציבורי והקצבאות. בין השנים 1990-2000 גדל מספר מקבלי הקצבאות בכ-600%, פי 15 מקצב גידול האוכלוסיה באותה תקופה. בשנת 2002 הגענו לשיא שלילי: משק עם אחד השיעורים הגבוהים בעולם של הוצאה ציבורית בתוצר, 54.7%.

התוצאה היתה נטל מס וחוב ציבורי שהלכו וטפחו בהתאמה ובצידם גדלו המיתון והאבטלה. הסיבה לכך פשוטה: ככל שהמגזר הציבורי גדל, המגזר העסקי אלץ לשלם יותר מיסים כדי לממן את הממשלה, והוא נשאר עם משאבים מצומצמים לצמיחה. בהעדר צמיחה מתרחבים העוני והאבטלה.

בעקבות מהלכים נחרצים לריסון ההוצאה הציבורית במהלך 2004 (בהמשך לקיצוץ עמוק בשנת 2003) ובמסגרת התקציב לשנת 2005 והריביות הנמוכות יחסית בארץ ובעולם, הצריכה הציבורית ירדה ב-1.9% בשנת 2004. במקביל, הצריכה הפרטית עלתה ב-5.7% בשנת 2004, יגודל מהיר מאוד גם ביחס לצמיחת התוצר. ברבעון הראשון של שנת 2005, עלתה הצריכה הפרטית בשיעור של 0.8% בלבד, בלימה זמנית זו היתה צפויה על רקע הגידול המהיר ברבעונים הקודמים.

אולם, על אף השיפור, עדיין מפגרת ישראל אחר המדינות המתקדמות. גם בניכוי הוצאות ביטחון, ההוצאה הציבורית בישראל גדולה בהשוואה למדינות אלה. המשמעות היא שבישראל קיים פוטנציאל יישום המדיניות הכלכלית: הפחתה מדי שנה של חלקה של ההוצאה הציבורית מהתוצר ובמקביל הפחתת נטל המס לאזרחים ולחברות במשק.

הפחתת נטל המס:

מנוע הצמיחה השלישי הוא המשך הפחתת נטל המס. הצמיחה המהירה הנובעת ממדיניות הפחתת מיסים תלוייה בעיקר ביכולת הממשלה לבצע הפחתה מקבילה בהיקף ההוצאה הציבורית.

מדיניות אחראית של הפחתת מיסים מעודדת צמיחה, מגדילה את ההשקעות, מגבירה את העבודה ומעודדת צריכה. ככל שנטל המס נמוך יותר קצב הצמיחה גבוה יותר, וככל שנטל המס גבוה יותר קצב הצמיחה נמוך יותר.

הצעדים העיקריים אותם אישרה הכנסת ביולי 2005 ויישומם יימשך משנת 2006 ועד שנת 2010:

- האצת יישום רפורמת המס הישיר.
- הפחתה נוספת של מס על עבודה - עד לשיעור מרבי של 44%.
- הפחתת שיעור המע"מ ל-16.5%.
- הפחתה הדרגתית של מס חברות ל-25%.
- העלאה והשוואת שיעורי המיסוי על שוק ההון.