שר האוצר בנימין פוטין הציג היום (יום ג') במסיבת עיתונאים את עיקרי התוכנית הכלכלית לשנת 2006. התוכנית תובא בשבוע הבא לאישור הממשלה. פוטין מגלה בהצעת התקציב החדשה, כי המחיר הכולל של ההינתקות יסתכם ב-8 מיליארד ש"ח.
כבר בפתח התוכנית, התריע פוטין כי הצמיחה בשנת 2006 תהיה נמוכה יותר מזו של 2005, והיא תעמוד על 3.9%, לעומת 4.3% בממוצע בשנת 2004. שיעור הצמיחה בפועל לשנת 2005 יהא דומה לזה שנקבע בבסיס התקציב.
השר פוטין ציין, כי התוכנית הכלכלית לשנת 2006 תושפע באופן דראסטי מהתמתנות קצב הצמיחה בארה"ב ובאזור האירו, וכן מהוצאות המימון הכבדות למימון תוכנית ההינתקות.
התוכנית הכלכלית להבראת ישראל כללה עד כה שלושה שלבים עיקריים:
שלב א' (2003) של התוכנית התמקד בבלימת ההידרדרות של המשק ובצעדים ראשונים להבראתו, צעדים אלה כללו הקטנה משמעותית בהוצאות הממשלה, שינויים מבניים מקיפים בסקטור הציבורי, הורדת מיסים על עבודה, צמצום קצבאות לאלה היכולים להשתלב בשוק העבודה, הוצאת עובדים זרים והחלפתם בישראלים.
שלב ב' (2004) של התוכנית התמקד במעבר לצמיחה תוך התוויית מדיניות רב שנתית שמטרתה שיפור רמת החיים של כלל אזרחי מדינת ישראל, הקטנת הוצאות הממשלה, הורדת מיסים והשינויים המבניים המקיפים בסקטור הציבור, לצד הקטנת ההוצאה הציבורית, המשיכו להיות הכלים להשגת היעד. שלב ג' (2005) התמקד ביצירת תנאים הכרחיים לביסוס הצמיחה, באמצעות כלי המדיניות האמורים, תוך התוויית מדיניות המורכבת מצעדים לחיזוק חברתי.
בתחום התעסוקה
ברבעון הראשון של 2005 חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה ל-9.1% בהשוואה ל-10.4% בממוצע השנתי ב-2004. בתוך כך, המשך צמצום מספר העובדים הזרים הגדיל את מספר מקומות העבודה הפנויים לישראלים, ובכך נוצרו הזדמנויות תעסוקה נוספות. המשך הגדלת היקף תעסוקת ישראלים והעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כפי שמוצע בתוכנית הכלכלית ל-2006, הוא תנאי הכרחי, לדברי פוטין, לצמצום הפערים הכלכליים בחברה הישראלית.
הפרטות
פוטין מציין, כי חברות עסקיות ובנקים המוחזקים על-ידי הממשלה עולים לציבור כסף רב, אם בצבירת הפסדים או בתפקוד לא אופטימלי, המייקר ופוגע באיכות השירותים והמוצרים לציבור. מכירת הבעלות לידיים פרטיות מייעלת את החברות, חוסכת כספי ציבור, מפחיתה את החוב הלאומי ומוזילה את המחירים לצרכן - כל זה כמובן בתנאי שמתקיימים תנאי תחרות בשוק. על כן, מציין פוטין, ננקטו שורה של צעדים בהם - הפרטת אל-על, צים, בנק דיסקונט, בזק, מכירת חבילת מניות של בנק לאומי, רפורמה בנמלים, בפנסיה ובשוק ההון.
תקציב הביטחון
לדברי השר פוטין, נוכח ההכרח לעמוד ביעדי הגרעון וההוצאה, ונוכח השינויים הגיאו-אסטרטגיים והחסכונות הצפויים עם ההיערכות הצפוייה מחוץ לרצועת עזה, נדרש משרד האוצר להפחית את תקציב הביטחון בשנת 2006. על-מנת ליישם הפחתה זו, נדרשת מערכת הביטחון לבצע צעדי צמצום והתייעלות.
השר פוטין מציין, כי בשנים 2000-2002 הועברו לתקציב הביטחון תוספות תקציב משמעותיות בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה. מעבר לכך, התקבל ב-2003 סיוע אמריקני מיוחד שנוצל בשנים 2003-2005. החל משנת 2003 חלה הפחתה מסויימת בתקציב הביטחון, אך גם לאחריה נותר התקציב ברמה ריאלית גבוהה מזו ששררה עד לשנת 2000.
החל משנת 2003 הקצתה הממשלה תקציבים בהיקף של קרוב ל-5 מיליארד ש"ח למכשול מרחב התפר, שהשפעתו, לדברי פוטין, על הביטחון כבר ניכרת. כמו כן סוכם עם מערכת הביטחון על העברת תקציבים בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח בפריסה תלת שנתית לצורך יישום חלקה במסגרת תוכנית ההינתקות.
תוכנית ההינתקות
התוכנית הכלכלית לשנת 2005 כללה בבסיס התקציב 2.2 מיליארד ש"ח לביצוע תוכנית ההינתקות. סכום זה יממן תשלומי פיצויים למתיישבים, הוצאות מערכת הביטחון והמשטרה והוצאות תפעול של מנהלת סל"ע בשנת 2005. עם התקדמות ביצוע התוכנית, מעריך משרד האוצר, היקף ההוצאה ב-2005 יהיה גבוה מ-3 מיליארד ש"ח.
בהצעת תקציב המדינה לשנת 2006 מתוכנן סכום נוסף של 2.2 מיליארד ש"ח, האמור לכסות את ההוצאות הצפוית בגין ההינתקות לשנת 2006 בלבד. פוטין גילה, כי סך עלות תוכנית ההינתקות מוערכת בכ-8 מיליארד ש"ח.
התוכנית הכלכלית לשנת 2006
התוכנית הכלכלית לשנת 2006, והתקציב הנלווה לה, עומדים בסימן המשך ביסוס הצמיחה וחיזוק חברתי. במסגרת סדרי העדיפויות לחיזוק חברתי שיוצגו בפני הממשלה, מוצע לשים דגש על עידוד אוכלוסיות שאינן עובדות להשתלב בשוק העבודה, חיזוק מגזר המיעוטים, הגברת הביטחון האישי והמשך מתן סיוע לאוכלוסיות חלשות שאינן מסוגלות לעבוד. בהצעת התוכנית הכלכלית לשנת 2006 מובאים בין השאר הצעדים הבאים:
סדרי עדיפות לשנת 2006 חיזוק חברתי
- תוספת כיתות לימוד
על-מנת לענות על הצרכים הנובעים מקליטת עלייה, גידול טבעי של מערכת החינוך והקמתם של בתי ספר בישובים ובשכונות חדשות מוצע לבנות, בנוסף ל-500 כיתות לימוד שיבנו ע"י משרד החינוך ומאות כיתות שיבנו ע"י מפעל הפיס, 400 כיתות לימוד נוספות. במסגרת התוכנית לשנת 2006 יבנו כיתות לימוד באזור הנגב, לטובת מגזרי המיעוטים וביישובים חדשים.
- הקצאת תקציבים ייעודים לפיתוח הנגב והגליל
במסגרת התקציב לשנת 2006 יופנו תקציבים תוספתיים ניכרים לחיזוק הפריפריה. כן יוקצו סכומי תקציב נוספים, מתקציבי המשרדים עליהם יחליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לקידום נושא זה.
- ביטחון אישי ומלחמה באלימות
מוצע לתגבר את המשאבים המופנים לטובת המאבק באלימות בישראל, בהתאם להחלטת ראש הממשלה בנושא.
- עידוד עלייה
תגבור פרויקטי "מסע" ו"תגלית" להבאת בני נוער מהתפוצות לביקור או ללימודים בישראל.
קליטה מהירה - עידוד הבאת אלפי עולים במסלולים חדשים ("נפש לנפש".
- תקציבים ייעודיים למגזר המיעוטים
על-מנת לצמצם את הפערים בחברה הישראלית מוצע להפנות תקציבים תוספתיים ניכרים למגזרי המיעוטים, בהתאם לתוכנית שתגובש ע"י מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
- עידוד אוכלוסיות חלשות להשתלב בשוק העבודה
עידוד תעסוקת נכים ותוכניות תעסוקה בקרב אוכלוסיות חלשות.
הרחבת היצע מעונות היום והגדלת הסבסוד הממשלתי במטרה לעודד אמהות להשתלב בשוק העבודה.
- חיזוק ירושלים
מוצע לפתח את מרחב אגן העיר העתיקה והר הזיתים בהתאם לתוכנית שתסוכם ע"י מנכ"ל רה"מ והממונה על התקציבים.
ביסוס הצמיחה
התוכנית הכלכלית להמשך ביסוס הצמיחה בשנת 2006 באה כהמשך ישיר לצעדי המדיניות הכלכלית שננקטו עד כה. כדי לשמר את הישגי שלושת השנים האחרונות ולבסס צמיחה בת-קיימא לאורך שנים, יש צורך במדיניות עקבית ארוכת טווח. רק מדיניות זו תבסס את כלכלת ישראל במשק חופשי ודינאמי, בעל שרות ציבורי יעיל וסקטור פרטי תחרותי המספק מקומות תעסוקה, שירותים ומוצרים זמינים במחירים נמוכים לאזרחי ישראל.
רק באמצעות צמיחה עקבית של למעלה מ-4% מידי שנה עד סוף העשור תוכל ישראל להמשיך ולסגור את הפיגור בהכנסה לנפש בינה לבין המדינות המתקדמות (OECD), לצמצם את הפערים החברתיים ולחולל את השיפור החברתי המשמעותי ביותר, המעבר מאבטלה לעבודה.
שלושה מנועים עיקריים יבטיחו את המשך הצמיחה: המשך הרפורמות, הגבלת הגידול בהוצאות הממשלה (שמפחיתה את ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר) והפחתת מיסים.
המשך הרפורמות
מנוע הצמיחה הראשון הוא המשך הנהגת הרפורמות, המגדילות את דרגות החופש והפעילות בכלכלה. השנה מדובר בהמשך יישום רפורמות יסודיות ומעמיקות, המשנות את פני המשק הישראלי. רפורמות אלו נועדו לייעל את השירות הממשלתי, להגביר את התחרות בסקטור העסקי ובמשק התשתיות, להוריד מחירי מוצרים ושירותים, להגדיל את השקיפות של הפעילות העסקית, לעודד יציאה לעבודה ולהגביר את ההשקעות במשק.
הרפורמות המרכזיות לשנת 2006
- בתי הזיקוק (בז"ן)
פיצול החברה לשתי חברות מתחרות, חיפה ואשדוד והפרטתן, או מכירה באמצעות הבורסה.
- בנק לאומי
השלמת הפרטת הבנק ע"י מכירת גרעין שליטה.
- התעשיה הצבאית
פיצול תע"ש ומיזוג חצי מן החברה עם רפא"ל, תוך הפרטת חציה השני.
- הפרטת התעשיה האווירית
הוצאת עד 30% ממניות החברה להנפקה בשוק ההון.
- השלמת הרפורמה בחשמל
שנת 2006 הינה השנה המכרעת לביצוע הרפורמה במשק החשמל. על-פי חוק משק החשמל יפוגו במרס 2006 הרישיונות שניתנו לחברת החשמל. חידוש הרישיונות מותנה בהתחלת יישום שינוי מבני - קרי תאגוד מחדש של חברת החשמל.
- המשך הרפורמה בענף העובדים הזרים:
המשך מדיניות הקטנת מספר העובדים הזרים על-ידי ייקור עלות העסקתם
הגברת האכיפה על עובדים זרים לא חוקיים ומעסיקים.
- יישום רפורמה במקרקעי ישראל
יישום המלצות הוועדה לרפורמה במקרקעי ישראל ("ועדת גדיש") בהתייחס, בין היתר לנושאים הבאים: צמצום חיכוך בין ממ"י לחוכרים, תוך העברת בעלות בקרקע מהוונת למגורים לבעלי בזכויות בה: חלוקה מחדש של האחריות לייזום תכנון מתארי; שיפור מנגנוני פיתוח, שיווק ושמאות במינהל מקרקעי ישראל; האצת הליכי הסדר; רישום זכויות והסדרה מחודשת של מערכת היחסים בין המדינה לקק"ל והגברת השקיפות ופישוט מדיניות מקרקעין.
- רפורמה בהליכי התכנון והבנייה
קיצור, ייעול ושיפור הליכי התכנון והבנייה במוטרה לאפשר מימוש פרויקטי נדל"ן בקצב מהיר ולהגדיל מלאי תכנוני זמין.
- הקמת רשות המים
ריכוז הסמכויות בנושא המים תחת קורת גג אחת, במסגרת רשות פנים ממשלתית מקצועית ועצמאית.
- תאגיד מים וביוב
במסגרת מדיניות הממשלה להקמת כ-30 תאגידי מים וביוב אזוריים, יוקמו עד סוף שנת 2006 שמונה תאגידים נוספים (כיום ישנם שבעה תאגידים).
הגבלת הגידול בהוצאות הממשלה
המנוע השני לצמיחה, במסגרת המדיניות הרב שנתית, הוא המשך הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית ושמירה על יעד גירעון של 3%. במהלך שני העשורים האחרונים גדל תקציב המדינה ובייחוד ההוצאות המדכאות צמיחה, בראשן השכר הציבורי והקצבאות. בין השנים 1990-2000 גדל מספר מקבלי הקצבאות בכ-600%, פי 15 מקצב גידול האוכלוסיה באותה תקופה. בשנת 2002 הגענו לשיא שלילי: משק עם אחד השיעורים הגבוהים בעולם של הוצאה ציבורית בתוצר, 54.7%.
התוצאה היתה נטל מס וחוב ציבורי שהלכו וטפחו בהתאמה ובצידם גדלו המיתון והאבטלה. הסיבה לכך פשוטה: ככל שהמגזר הציבורי גדל, המגזר העסקי אלץ לשלם יותר מיסים כדי לממן את הממשלה, והוא נשאר עם משאבים מצומצמים לצמיחה. בהעדר צמיחה מתרחבים העוני והאבטלה.
בעקבות מהלכים נחרצים לריסון ההוצאה הציבורית במהלך 2004 (בהמשך לקיצוץ עמוק בשנת 2003) ובמסגרת התקציב לשנת 2005 והריביות הנמוכות יחסית בארץ ובעולם, הצריכה הציבורית ירדה ב-1.9% בשנת 2004. במקביל, הצריכה הפרטית עלתה ב-5.7% בשנת 2004, יגודל מהיר מאוד גם ביחס לצמיחת התוצר. ברבעון הראשון של שנת 2005, עלתה הצריכה הפרטית בשיעור של 0.8% בלבד, בלימה זמנית זו היתה צפויה על-רקע הגידול המהיר ברבעונים הקודמים.
אולם, על אף השיפור, עדיין מפגרת ישראל אחר המדינות המתקדמות. גם בניכוי הוצאות ביטחון, ההוצאה הציבורית בישראל גדולה בהשוואה למדינות אלה. המשמעות היא שבישראל קיים פוטנציאל יישום המדיניות הכלכלית: הפחתה מדי שנה של חלקה של ההוצאה הציבורית מהתוצר ובמקביל הפחתת נטל המס לאזרחים ולחברות במשק.
הפחתת נטל המס:
מנוע הצמיחה השלישי הוא המשך הפחתת נטל המס. הצמיחה המהירה הנובעת ממדיניות הפחתת מיסים תלוייה בעיקר ביכולת הממשלה לבצע הפחתה מקבילה בהיקף ההוצאה הציבורית.
מדיניות אחראית של הפחתת מיסים מעודדת צמיחה, מגדילה את ההשקעות, מגבירה את העבודה ומעודדת צריכה. ככל שנטל המס נמוך יותר קצב הצמיחה גבוה יותר, וככל שנטל המס גבוה יותר קצב הצמיחה נמוך יותר.
הצעדים העיקריים אותם אישרה הכנסת ביולי 2005 ויישומם יימשך משנת 2006 ועד שנת 2010:
- האצת יישום רפורמת המס הישיר.
- הפחתה נוספת של מס על עבודה - עד לשיעור מרבי של 44%.
- הפחתת שיעור המע"מ ל-16.5%.
- הפחתה הדרגתית של מס חברות ל-25%.
- העלאה והשוואת שיעורי המיסוי על שוק ההון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה