ידעו על תוכנית ההשמדה - ושתקו

מאז מלחמת העולם השנייה עולה שוב ושוב השאלה הקשה - איך ייתכן שהעולם לא ידע? מעדויות חדשות שנמצאו עולה, כי לפחות הבריטים ידעו, ומראש, על תוכנית ההשמדה של היהודים בידי הנאצים, אף הם לא עשו דבר.

בינואר 1942 הוחלט על הפיתרון הסופי ובדצמבר אותה שנה בנות הברית כבר ידעו, או חשדו מספיק, כדי שיוכלו לעשות משהו. כך עולה מעדויות חדשות המתפרסמות בארה"ב. חלק מהמממצאים מקורם בעדויות של אסירים שנמלטו ומעדויות של פרטיזנים אמיצים שהצליחו להפיץ את הידיעות, שקשה היה להאמין להן אך חלקן - שחור על גבי לבן, מופיעות בהודעות שהצליחו הבריטים לפענח אך לא הצליחו להבין את משמעותן.

עתה טוענים בממשל האמריקני, כי למרות שהעדויות שנמצאו אינן שלמות, פרטים מבעיתים מהודעות מקודדות של הנאצים מראים כי בריטניה פיענחה אותן בתחילת 1941 ויכלה לחשוף את ההשמדה שביצעו הנאצים הרבה לפני אמצע 1944 - אז שחררו כוחות הברית את האסירים שהיו במחנות.

בממשל האמריקני אומרים, כי בנות הברית לא הצליחו להבין את עומקה של הזוועה, אך יכלו לקדם את התגובה הצבאית אשר היתה פוגעת במכונת הרצח הנאצית.

לצותת לגיהנום

"Eavesdropping on Hell" (לצותת לגיהנום), הדוח שנכתב על-ידי רוברט ג'יי. הניוק, היסטוריון במרכז להיסטוריה של ההצפנה, הפועל תחת הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA), בארה"ב, פורסם באופן חשאי למדי בחודש שעבר. בדוח, ובראיונות נוספים, מציין הניוק כי שירותי המודיעין עקבו אחר שדרים שהתקבלו כאמור מהצבא והמשטרה הגרמניים ומדיפלומטים זרים, אשר עסקו בטבח, בגטאות ובמחנות ההשמדה ולעיתים אף בסטטיסטיקות בדבר מספרי הנרצחים במחנות.

ה-11 בספטמבר 1941

עם זאת, על-פי הכשל המודיעיני סובר הניוק, כי השדרים ככל הנראה הגיעו ללא הקונטקסט המתאים, ולכן אולי לא הצליחו לפענח אותם. הניוק מביא דוגמה מצמררת של שדר שהתקבל ב-11 בינואר 1943, אשר פירט את מספר היהודים שנרצחו במה שכינו הנאצים "מבצע ריינהארד", שהתבצע בארבעה מחנות השמדה - לובלין, בלזץ, סוביבור וטרבלינקה. ההודעה המוצפנת, תחת הכותרת 1,274,166: 1942, כללה את האות הראשונה משמו של כל מחנה ואת מספר הנרצחים בו. הרמז לפיו יכלו אנשי המודיעין הבריטי להבין את המסר הוא שם המבצע - "ריינהארד" - מחווה נאצית למפקד האס.אס ריינהארד היידריך, האחראי לארגון התוכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה. הוא סווג כ"סודי ביותר" ונשמר נעול.

במזכר ציין המומחה כי "העובדה שהשוטרים הורגים את כל היהודים שנופלים בידיהם אמורה להיות ידועה היטב. אין צורך להמשיך לדווח על מקרי הטבח האלה, אלא אם כן התבקשתם לעשות כך".

עוד משערים האנליסטים כי חלק מהמסרים לא פוענחו כראוי בשל מחסור בכוח אדם ובמתורגמנים, אך הניוק אינו פוסל את האפשרות המצמררת, כי למעשה מדובר באנטישמיות אשר הובילה לטיפול רשלני בשדרים. גם הנשיא רוזוולט וגם ראש הממשלה צ'רצ'יל עצרו לעיתים את ניסיונותיהם לשים קץ לסבל. זאת, בגלל הרחשים האנטישמיים הן בארה"ב הן בבריטניה", כתב הניוק במחקרו. "אין לדעת האם אנשי המחקר המודיעיני הבריטי, בין אם כבודדים ובין אם כקבוצה, אחזו בדעות אנטישמיות. גם אין לדעת האם דעות אלה השפיעו על איכות עבודתם. אך יש לקחת את גורם האנטישמיות בחשבון כאשר באים לחקור את הנושא".