בית המשפט העליון אישר (26.07.05) לפרסם את שמו של מישל ביטאר, כירורג-אורטופד במרפאת קופת חולים "מכבי" שבמגדל-העמק, נגדו הוגש כתב-אישום על ביצוע מעשים מגונים בשלוש מטופלות.
עם הגשת כתב האישום ניתן לבקשת המדינה צו המורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות והאוסר פרסום כל פרט מזהה לגבי המתלוננות. כמו כן, הורה בית המשפט, לבקשת הנאשם, על איסור פרסום שמו עד ליום 25.04.05.
ביום זה, הגיש ביטאר בקשה להארכת תוקפו של הצו. בבקשתו, טען כי פרסום שמו יגרום לחיסול הקריירה המקצועית שלו ולפגיעה אנושה עד כדי סכנת חיים לו ולבני משפחתו החיים בקהילה נוצרית סגורה. ביטאר הצהיר בבקשתו כי עד לסיום ההליכים לא יטפל במטופלות אלא בנוכחות אחות בחדר.
בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע, כי לאור עקרון פומביות הדיון והענין הציבורי שיש במקרה אין לאסור את פרסום שמו של המבקש. בנוסף נקבע, המבקש לא הוכיח כי אכן נשקפת סכנה לביטחונו או לביטחון בני משפחתו. בהמשך הדברים הוסיף בית המשפט, כי לאור העובדה שהרופא ממשיך לבוא במגע עם מטופלים רבים, ולמרות שאין חשש כי ישוב על מעשיו, ענין זה מהווה שיקול נוסף התומך בפרסום שמו. כמו כן נקבע, כי בפרסום יש כדי לעודד הגשת תלונות נוספות.
ביטאר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה אף הוא. מיד לאחר מכן הגיש ערעור נוסף לבית המשפט העליון, בו חזר על טענותיו מבקשותיו הקודמות, והוסיף, באשר לשיקול כי פרסום השם דרוש כדי להעביר את המידע למטופלים, כי הוחלט להתלות את רישיונו לעסוק ברפואה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. משום-כך, טען, אין עוד טעם בפרסום שמו.
שופט בית המשפט העליון, יהונתן עדיאל, ציין בהחלטתו, כי מעקרון פומביות הדיון נגזר הכלל, לפיו שמו של הנאשם במשפט פלילי יהא ניתן לפרסום פומבי. בפסיקה נקבע, כי חריגה מעקרון זה, תהיה רק "לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום". על-רקע זה, בחר בית המשפט לדחות את בקשת הנאשם.
בהמשך ההחלטה נקבע, כי ביטאר לא הצליח לבסס את טענתו בדבר חשש לפגיעה בו ובבני במשפחתו, ודומה כי עיקר חששו הוא מהקלון שיש בפרסום שמו.
"אכן, מטיבן של העבירות בהן המבקש מואשם, פרסום שמו עלול להמיט קלון עליו ועל בני משפחתו ובהם ילדיו הקטנים", קבע בית המשפט אולם הוסיף כי אין בכך כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון ולמנוע את הפרסום ביחס לחשודים.
בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לטענת הנאשם כי המונח "בטחונו של בעל דין" כולל גם את בטחונו הכלכלי. "פרשנות כזו תרוקן מתוכן את עקרון פומביות הדיון" נקבע בהחלטה, "שכן ברוב המקרים, יש בפרסום שמו של נאשם משום פגיעה ישירה או עקיפה בפרנסתו".
מעבר לכך, ציין השופט עדיאל, אין בעובדה שהמבקש הפסיק בינתיים לעסוק ברפואה כדי לשנות את ההחלטה. "גם אם אניח שבמקרה שלפנינו, הפרסום לא ישרת מטרות פרטיקולריות כלשהן, משהמבקש לא הצליח להראות כי עניינו נכנס בגדר החריגים לעקרון פומביות הדיון, אין בכך בשיקול זה כשלעצמו כדי למנוע את הפרסום", פסק עדיאל.
לאור כל האמור לעיל, נדחתה בקשת הנאשם לאיסור פרסום שמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה