האם יאשר בית המשפט העליון את הסגרתו של זאב רוזנשטיין מי שהוגדר על-ידי משטרת ישראל כיעד המודיעיני מספר אחד, לארה"ב לצורך קיום משפטו בחשד לעבירות של סחר בסמים על אדמת ארה"ב?. בימים אלב משלימים הצדדים את טיעוניהם בערעור שהגיש רוזנשטיין על קביעת בית המשפט המחוזי המאפשרת את ההסגרה.
לטענת עורכי דינו של רוזנשטיין שתי קביעות שניתנו לאחרונה על-ידי שופטי ביהמ"ש העליון, הנשיא אהרון ברק והשופט יעקב טירקל, יכולות למנוע את הסגרתו של רוזנשטיין לארה"ב: המדובר בהחלטה כי עבירת הקשר היא עבירה שלמה ועצמאית שקיומה אינו תלוי בהתקיימות העבירה לשמה נקשר הקשר ובקביעה שיש להגביל את היקף תחולתו של חוק ההסגרה
לטענתם ערעור פלילי 10496/03 (עיסא נ' מדינת ישראל) שפסק הדין בו ניתן בתאריך 23.6.2005 וטרם פורסם, עוסק בעניינו של ראוף עיסא אשר לפי הנטען ביצע עבירות בחו"ל ואחר כך נמלט לישראל.
בארצות הברית הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של קשירת קשר לסייע לייצור סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים ועבירה של קשירת קשר להחזקת חומר המשמש לייצור הסם. בעקבות זאת העבירה ארצות הברית לישראל בקשה להסגירו לידיה בגין העבירות המתוארות.
ואכן בשלהי יולי 2003 הגיש היועץ המשפטי לממשלה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, המבקשת להכריז על עיסא בר הסגרה לארצות הברית בגין העבירות, הבקשה נתקבלה. ביהמ"ש העליון שדן בערעור של עיסא על ההחלטה להסגירו לארה"ב, התייחס לשתי סוגיות מהותיות הרלוונטיות להסגרתו של רוזנשטיין לארה"ב. עבירת קשירת הקשר והפרשנות של חוק ההסגרה. בסופו של דבר החליט ביהמ"ש כי ערעורו של עיסא יידחה לגבי הכרזתו "כבר הסגרה" בגין העבירה הראשונה אך קבע גם כי תבוטל הכרזתו "כבר הסגרה" בגין העבירה השנייה.
בין היתר טוענים עורכי דינו של רוזנשטיין, נקבע בפסק דין זה כי החירות מפני הסגרה הוכרה כזכות יסוד המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד נקבע כי הכרה זו מצדיקה פרשנות המגבילה את היקף תחולתו של חוק ההסגרה. לטענת עורכי דינו של רוזנשטיין יישומה של קביעה זו בעניינו, תביא לפרשנות מצומצמת ומגבילה של חוק ההסגרה כך שלא ניתן יהיה להרחיב את חוק ההסגרה ולהסגיר למדינה זרה, נאשמים בעבירה שנעברה בישראל כאשר נעברה על-ידי אזרח ישראלי, ששהה בזמן ביצוע העבירה בישראל.
בנוסף נאחזים עורכי דינו של רוזנשטיין בקביעה של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק כי עבירת הקשר היא עבירה שלמה ועצמאית שקיומה אינו תלוי בהתקיימות המעשית של העבירה שלשמה נקשר הקשר. לדבריהם מאחר שזאב רוזנשטיין מואשם בעבירה של קשירת קשר בלבד, עבירה אשר גם על-פי טענת המדינה בוצעה כל כולה בתוך שטח ישראל הרי שהנסיון להסגיר אותו לארה"ב מאחר ומדינה זו היתה יעד ההפצה אינו מתיישב עם קביעתו של הנשיא ברק.
הפרקליטים הבכירים דבורה חן, פרופ' אריאל בנדור ושלמה ניסים טוענים כי בית המשפט העליון, נאמן לפסק הדין האחרון צריך לקבוע כי לאור הקביעה של הנשיא ברק שקיומה של עבירת הקשר אינו תלוי בהתקיימות המעשית של העבירה שלשמה נקשר הקשר - הפצת סמים בארה"ב, מתנתק הקשר של רוזנשטיין לארה"ב ומתייתרת העילה להסגירו.
לטענתם בהסתמך על הקביעות בפס"ד עיסא מתחזקת עוד יותר הטענה שאין להסגיר את רוזנשטיין לארה"ב. "המקרה של עיסא הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, עיסא נאשם בעבירה שביצע בארה"ב ואחר כך נמלט לישראל ואילו רוזנשטיין מואשם שביצע עבירה לכאורה שכל כולה נעברה בישראל".
בקרוב ידון הערעור בבית המשפט העליון ויהיה מעניין כיצד יצאו השופטים מהבעייה המשפטית הלכאורית עליה מצביעים פרקליטיו של רוזנשטיין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה