לשכת עו"ד מתנגדת לחיוב אישי של עו"ד על-ידי הבנקים

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשת רשות ערעור של בנק דיסקונט למשכנתאות, על ההחלטה לצרף את הלשכה כידיד בית משפט להליך בו נתבע עו"ד יצחק סייאג על-ידי הבנק. עו"ד אריאל פלביאן, יו"ר ועדת מקרקעין של מחוז חיפה, ייצג את הלשכה בהליך.

בנק דיסקונט למשכנתאות תבע את עו"ד סייאג בעקבות חתימתו על כתב התחייבות בשנת 1994 לרישום משכנתא לטובת הבנק לצורך טיפול בהעברת זכויות במקרקעין.

בכתב ההתחייבות הסטנדרטי שדרש הבנק מעו"ד סייאג נרשם ש"הופקדו" בידי עורך הדין כספים לתשלום המיסים, הארנונות, האגרות, המשכנתאות וההוצאות. עוד צוין בכתב ההתחייבות, שעוה"ד מתחייב להמציא התחייבות של החברה המשכנת תוך שישה חודשים. בפועל לא נרשמו זכויות הקונים עד היום משום שהקונים לא שילמו מס רכישה, והבנק הגיש תביעה נגד עו"ד סייאג בהסתמך על כתב ההתחייבות.

עו"ד סייאג חתם על כתב התחייבות של הבנק השונה מכתב ההתחייבות שסוכם עם הלישכה בשעתו. נוסח ההתחייבות הפך את עורך הדין למעשה לערב לחובות לקוחו. הדבר נעשה בניגוד לכללי האתיקה המקצועית, האוסרים על עו"ד לערוב אישית בעניין הנמצא בטיפולו.

בעבר דרשו הבנקים מעורך הדין לחתום על נוסח התחייבות, שהטיל עליו מחויבות אישית לרישום המשכנתא בניגוד לכללי האתיקה. עורכי דין שהתקשו לעמוד בלחץ רוכשי הדירות חתמו על נוסח ההתחייבות שהוכתב להם על-ידי הבנקים. כתוצאה מכך הבנקים מימשו את ההתחייבויות נגד עורכי הדין, ואף נקטו בהליכים משפטיים נגד עורכי דין שלא עמדו במועדים הקבועים בהתחייבויותיהם לרישום המשכנתא על הנכס לטובת הבנק. בעקבות זאת גובש נוסח חדש להתחייבות, על-ידי הלשכה, אולם מסתבר שהבנק לא פעל על-פיו.

לטענת הלשכה, יש לחייב את הבנקים למשכנתאות לפעול תחילה כנגד הקונים (לקוחותיהם של הלווים) ולא לנקוט הליכים כנגד עורך הדין בטרם מוצו ההליכים כנגד הלווים. כמו כן, סבורה הלשכה שההתחייבות שדורש הבנק היא למעשה סוג של "חוזה אחיד ומקפח במטרה להבטיח שהמשכנתא לטובתו תרשם בהקדם, תוך שהוא מטיל מטלות הפוגעות בעוה"ד וברוכשים, ולכן יש לבטל התחייבות זו".

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה כאמור את בקשת רשות הערעור של הבנק על ההחלטה לצרף את הלשכה כידיד בית המשפט. בהחלטה נאמר: "צירוף לשכת עורכי הדין כצד לדיון, יאפשר לבית המשפט לדון במחלוקת מתוך ראייה כוללת של הדברים, והשלכות ההתדיינות על ציבור עורכי הדין".