בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר (21.07.05) 18 שנות מאסר בפועל לאב שאנס והתעלל מינית בילדיו במשך שנים. הנאשם, שאת שמו ואת שמות ילדיו אסר בית המשפט לפרסום, הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת עסקת טיעון שנחתמה עם הפרקליטות, בעקבותיה הורשע בסעיפים של עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, התעללות בקטין או בחסר ישע, ואיומים.
כתב-האישום מגולל מסכת התעללויות מזעזעזת, מהקשות שהובאו בפני בית המשפט. בתקופה שבין שנת 99' לשנת 2002, ביצע הנאשם סדרה ארוכה של מעשי אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים, התעללות פיזית ונפשית, ועבירות של איומים, כנגד ילדיו הקטינים. תחילה בוצעו העבירות כנגד בתו הקטנה, שהיתה בת 10 בלבד עם תחילת ההתעללות, ומאוחר יותר עבר לפגוע מינית גם בבנו הגדול, שהיה אז רק בן 14. ילד נוסף, הצעיר במשפחה, נאלץ לחזות באירועים הקשים וחווה אף הוא מסכת איומים והפחדות קשות.
ב"כ הפרקליטות ציינה את הפגיעה האנושה בילדים הקטינים. הילדה, נטען, איננה מתגוררת כיום בביתה, אלא בבית סבה, משום שקשה לה לחוות שוב ושוב את המראות הפיזיים, אפילו של הבית עצמו. כמו כן, פחדה הילדה תקופה ארוכה לצאת לרחוב כדי שלא ידברו אודותיה, פחדה לישון בלילה ועזבה את ספסל הלימודים. בנוסף, גם הבן הבכור נפגע קשות, לאחר שבגיל ההתבגרות ובניית הזהות המינית עבר מעשי סדום קשים והתעללות מינית. מדובר גם במגזר חברתי שבו השלכות המעשים על חייהם של הילדים חמורות מאין כמוהן, לרבות במישור בחירת בני זוג בעתיד.
הרכב שופטי בית המשפט (שלי-טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש) הזדעזע מהמעשים הקשים שביצע הנאשם, במיוחד "לאור האלימות; האיומים; התמשכות מעללי הנאשם ופגיעתו הפיזית בשני ילדיו הקטינים, ללא התחשבות בגיל או מין".
לאחר שנבחנו שיקולי הענישה במקרה דנן, קבע בית המשפט כי: "במקרים חמורים כל כך, בהם עלינו לענוש על מעשה פשע חמור, כגון זה המצוי כאן, גובר האינטרס הציבורי, המחייב הרתעה, תגמול וענישה 'בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית' כאשר 'חומרת הענישה היא ביטוי להוקעת המעשה ולסלידה הימנו'".
במקביל התייחס בית המשפט גם לשיקולים לטובת הנאשם, ופסק כי: "אנו רואים חשיבות רבה, דווקא מנקודת מבטו של אותו היבט טיפולי, להודאת הנאשם במעשים השפלים שביצע בילדיו, במעמד בית המשפט - בפניהם ובפני בני משפחתם, תוך שהוא מתנצל, מביע צער ומאחל להם חיים טובים יותר בהמשך".
לאור האמור לעיל, בחר הרכב השופטים לאמץ את הרף העליון שהציעה התביעה, וגזר על הנאשם עונש של 18 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.
בנוסף, בדעת רוב של השופטות שפירא וברוש, הוטל על הנאשם גם פיצוי כספי בסך 50,000 שקלים עבור כל אחד משני ילדיו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה