"תושבי המושבים - התפקדו למפלגות"

"אני קורא לתושבי המושבים להצטרף למפלגה שהם מזדהים עם דעותיה הפוליטיות", כך אמר היום (יום ה', 21.7.2005) איתן בן דוד, מזכ"ל תנועת התושבים. לדברי של בן דוד, בעשורים האחרונים חלה נסיגה משמעותית במעמדה של ההתיישבות בקרב מקבלי ההחלטות.

"אם בשנים הראשונות לקום המדינה עמדה ההתיישבות בראש סדר העדיפות הלאומי, הרי שבשנים האחרונות היא נדחקה לשוליים", אמר. לדבריו, "לעיתים אנו מוצאים שזכויותינו בתחום הקרקעי, לדוגמה, נמוכות אפילו מאלו של פולשים שהתיישבו על אדמות לא להם".

מטרתו של בן דוד היא להשיב למושבים את כוחם ואת השפעתם על המערכות הפוליטיות, והוא אינו מסתפק בהצבעה ביום הבחירות בלבד. לדעתו, על ההתיישבות לפעול להידוק הקשר בין הפוליטיקה לבין קביעת המדיניות הלאומית. הדבר מחייב את תושבי המושבים לעשות פעולה נוספת ולהתפקד דרך תנועת המושבים למפלגה בה הם בחרו. הוא מוסיף: "כל מפלגה פוליטית כשירה לעניין, כמובן, אבל לטעמי על כל אדם מההתיישבות שמתפקד למפלגה לעמוד בשני תנאים: שתהיה זו מפלגה ציונית ולוודא שהמפלגה מחויבת במצע שלה לעתידו של המרחב הכפרי".

בן דוד מעריך כי הצלחתו של מהלך זה תייצר עבור המושבים כוח פוליטי שיתרום רבות לעיגון זכויותיהם. הוא מוסיף: "אני משוכנע שאם נכפיל ונשלש את השתתפותנו במפלגות הפוליטיות, הממשלה על כל שלוחותיה והכנסת לא יוכלו עוד לרמוס את זכויותינו".

מבחינתו של בן דוד, הנושאים המרכזיים העומדים כעת על הפרק הם: עיצובו של המרחב הכפרי במאה ה-21, עיגון זכויות אנשי ההתיישבות על הקרקע ועל דירות המגורים והבטחת אפשרויות התעסוקה החלופית בתחום המושב. דרישות אלו, אומר בן דוד, אינן מוגזמות, והן בגדר המינימום שיבטיח את המשך קיומה של ההתיישבות הכפרית בכבוד.

אך יש מי שלא יסכימו עם בן דוד, לפחות בכל הנוגע לשאלת זכויותיהם של אנשי המושבים על הקרקע. כזכור, בינואר 2000 הגישה תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד מועצת מקרקעי ישראל. לטענתה, המועצה איפשרה לקיבוצים ולמושבים הוותיקים לזכות בהטבות מרחיקות לכת על קרקע השייכת לכלל אזרחי המדינה.

הקשת ציינה, כי הדבר נוגד את עקרון השוויון, הקובע את זכותם השווה של כלל אזרחי המדינה ליהנות מנכסי המדינה, ובמיוחד מנכסה היקר ביותר- הקרקע. בינואר 2002 נתקבלה עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית בפסק דין שקבע, כי החלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל העניקו לחקלאים הטבות מופרזות ובלתי מוצדקות, ולכן הינן בטלות מחמת חוסר סבירות קיצונית ופגיעה בעקרונות הצדק החלוקתי.