בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (20.7.2005) את דינו של ששון יהושע אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון ברצח טל לוינסון ז"ל, בנה של חברתו לחיים ובחבלה בכוונה מחמירה של חברתו. במסגר העסקה הודה יהושע במיוחס לו וכל שנותר לבית המשפט הוא לקבוע את עונשו. בית המשפט קובע היום כי בגין עבירת הרצח ירצה יהושע מאסר בפועל של 20 שנים ובגין עבירת החבלה ירצה עונש מאסר בפועל של 10 שנים, מהן 5 שנים בחופף למאסר עולם ו - 5 מהם בנוסף למאסר העולם.
ששון יהושע ושרה לוינסון היו בני זוג במשך תקופה של כ- 14 שנים. לשניים היו שני ילדים משותפים, ולשרה היה בן מנישואיה הקודמים, טל לוינסון ז"ל, יליד 1986.
במהלך השנים היו מספר סכסוכים ופרידות בין בני הזוג עד לחודש יולי 2004 בו ביקשה שרה מבן זוגה לעזוב באופן סופי את דירתם המשותפת. שבוע לאחר שעזב את דירתם הגיע יהושע לדירה, שם היה אחד מילדיהם המשותפים ולאחר מספר דקות הגיע לדירה בנה של שרה, טל, כשבידו מוצרים שקנה במכולת. לאחר שהניח את המוצרים במטבח, נכנס לחדרו והתיישב ליד המחשב.
יהושע נכנס לחדרו של טל והורה לו לשים את המצרכים במקרר אך טל סרב. בתגובה לקח יהושע פטיש שהיה בדירה והחל מכה אותו בראש ובעורף. לאחר שטל התמוטט יצא יהושע מהחדר ונעל את הדלת.
בעוד בנה של שרה שוכב שותת דם בחדרו, צלצל יהושע לשרה וביקש ממנה להגיע לדירה ולשוחח עימו. לאחר שיחה בה הבהירה לו כי אין היא מתכוונת לקבלו בחזרה תקף אותה יהושע באותו הפטיש בו תקף את בנה אך היא הצליחה להימלט ממכותיו. יהושע עזב את הדירה כשהוא בדרכו לשדה התעופה במטרה לעזוב את הארץ, אך נעצר לפני העליה למטוס.
כל אותו הזמן נמצא טל שוכב בחדרו, שותת דם, ללא יכולת לקרוא לעזרה ומבלי שאף אדם ידע כי הוא נמצא בחדרו. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר חזרה המשטרה לדירה, נמצא הבן כשהוא שרוע על הרצפה והובהל לבית החולים שם נפטר.
הסדר הטיעון כלל את הסכמת הצדדים לעונש של מאסר עולם (20 שנה) בגין הרצח והסכמה כי התביעה תבקש מאסר של 10 שנים נוספות בגין עבירת החבלה, מהן 5 שנים בחופף למאסר העולם ו - 5 שנים בנוסף למאסר.
סנגורו של יהושע טען בפני בית המשפט כי את כל 10 שנות המאסר הנוספות בגין עבירת החבלה יש להטיל על יהושע בחופף למאסר העולם כך שירצה 20 שנה בפועל מכיוון שלטענתו, קיים הבדל מהותי בין מקרה של מספר מעשי רצח עליהם נהוג להטיל מאסרי עולם מצטברים, בשל חומרתם הרבה לבין גזירת מאסר עולם ושנות מאסר נוספות בגין עבירות שחומרתן פחותה מעבירת הרצח.
בדיון שהתקיים היום (20.7.2005) נדונה פרשנותו של סעיף 45(א) לחוק העונשין, הקובע כי:"מי שנידון במשפט אחד לעונשי מאסר בשל עבירות שונות, ולא הורה בית המשפט שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש המאסר של התקופה הארוכה ביותר”.
יש לציין כי ישנן מספר פרשנויות לסעיף מביניהם בחר בית המשפט לקבל את הפרשנות לפיה הכלל הוא שיש לטיל על הנאשם מאסרים חופפים, אך יחד עם זאת יש לבית המשפט מקום לשיקול דעת ואפשרות לחרוג מן הכלל, ולהטיל מאסרים מצטברים.
"מעשה הרצח של המנוח היה מעשה זוועה אכזרי וברוטאלי, כמו גם התנהגותו חסרת צלם האנוש של הנאשם לאחר מעשה, בהותירו את המנוח בחדרו, מאחורי דלת נעולה, בעודו מתבוסס בדמו, כשהוא מספר לאמו, כי המנוח הלך לחברו" כותב השופט טימן בגזר הדין.
לבסוף קובע השופט כי מקרה זה מתאים לחריג, מקבל את עמדת התביעה וגוזר על יהושע מאסר עולם (20 שנה) בגין עבירת הרצח ו - 10 שנים נוספות בגין עבירת החבלה בכוונה מחמירה, 5 מהן בחופף למאסר העולם ו - 5 מהן בנוסף כך שעונשו של יהושע יעמוד על 25 שנה מאסר בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה