ענבל

סקר מדד אמון הציבור בתקשורת של מכון חיים הרצוג לתקשורת,
חברה ופוליטיקה באוניברסיטת ת"א:

רוב הציבור סבור שלא היה צריך להקים כלל את ההתחלויות בעזה, ושהן מחמירות את המצב הביטחוני 75% מעריכים: ההתנתקות תבוצע

אולם רוב גם סבור, שהסיקור התקשורתי של ההתנתקות
מגביר מאוד את המתח בחברה הישראלית ואינו הוגן כלפי המתנחלים

רוב בציבור (57%) סבור כי "בחשבון היסטורי" ישראל לא הייתה צריכה להקים כלל את ההתנחלויות בעזה, (רק 37% סבורים שצריך היה לעשות זאת) ורוב הציבור (52%) טוען שההתיישבות ברצועת עזה החמירה את המצב הביטחוני ולא הקלה עליו. לעומת זאת, רוב מרשים בציבור (65%) מאמין שרוב המתיישבים ברצועה הגיעו לשם ממניעים ציוניים-חלוציים.

מימצאים אלה הם חלק ממחקר מקיף שנערך בימים אלה על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב בנושא ההתנתקות והסיקור התקשורתי שלה, כחלק מפרוייקט המחקרים על "מדד אמון הציבור בתקשורת".

מן המחקר עולה, כי שיעור התומכים בתכנית ההינתקות גדול משמעותית משיעור המתנגדים לה, ואף אלה שמתנגדים מעריכים שרוב גדול של הציבור תומך בה. אולם התמיכה בתכנית הייתה עולה מ-48% (לעומת 38% המתנגדים) ל-52% אילו ההתנתקות כללה פינוי של רצועת עזה בלבד, ללא פינוי מצפון השומרון. התמיכה הייתה עוברת את 63 האחוזים אילו התכנית הנוכחית הייתה נעשית במסגרת הסכם עם הפלסטינים ולא כתכנית חד-צדדית.

ההתנתקות - מחוסר ברירה

ומה יבוא לאחר ההתנתקות? 57% צופים שיפור במעמדה של ישראל בעולם (לעומת 12% שאינם סבורים כך), אבל 52% צופים כי המתח בחברה הישראלית יגבר בעקבות יישום התכנית, 43% מהמשיבים צופים שהטרור יגבר (לעומת 25% הסבורים שהוא יקטן), אבל 47% מהמשיבים הסכימו עם כך שבמצב שנוצר באזור, לא הייתה לישראל ברירה אלא להציע תכנית לנסיגה מעזה. עורכי הסקר ד"ר יריב צפתי וד"ר יורם פרי ממכון הרצוג אומרים, כי הסקר מעיד על כך שרוב הציבור מגלה יחס מפוקח לנושא ההתנתקות. הציבור מעריך שהיא לא תביא שלום, ואולי אף לא תצמצם את הטרור, אבל היה צריך לבצע אותה מחסר ברירה, ולכן הוא תומך בה.

לעומת התמיכה הברורה שיש במדיניות הממשלה בנושאים שונים של ההתנתקות, רוב הציבור (46%) אינו מרוצה מאופן הסיקור של הנושא בתקשורת, ורק 32% מהמשיבים הביעו שביעות רצון מסיקור זה. קיימת נטייה חזקה בקרב הציבור לתפוס את הסיקור התקשורתי של תכנית ההתנתקות כ"לא הוגן", מוטה לטובת ראש הממשלה שרון ותומכי התכנית, ולרעת מתנגדי הנסיגה.

שלושה מכל ארבעה משיבים סבורים, כי הסיקור של תכנית ההתנתקות בתקשורת מגביר מאוד את המתח בחברה הישראלית, ורק מיעוט של פחות מ-30% סבור שהמידע בנושא ההתנתקות בתקשורת היה מלא ומעמיק, באופן שמאפשר גיבוש עמדה מבוססת. כללית, ככל שעולה התמיכה בהתנתקות, כך גם גבוהה יותר שביעות הרצון מהסיקור התקשורתי ומתחזקת התפיסה שסיקור התכנית בתקשורת הוא מעמיק, מלא והוגן.

פרטי המחקר

שביעות רצון נמוכה מהסיקור התקשורתי של ההתנתקות: תפיסה שהסיקור מסייע לשרון

התפיסה הרווחת בציבור היא ש"ההתיישבות ברצועת עזה קיימת על חשבון רווחת הציבור שגר בתחומי הקו הירוק" (כך סבור רוב של 47% מהמרואיינים). רוב הציבור, .52%, גם סבור כי "ההתיישבות ברצועת עזה מחמירה את המצב הביטחוני". רוב משמעותי בציבור (62%) סבור כי "ההתיישבות בעזה מזיקה לדימוי של ישראל בעולם". אבל הציבור עושה הבחנה בין ההתנחלות בחבל עזה לבין המתנחלים שם ושני שליש מן הנחקרים הסכים עם הקביעה ש"רוב המתיישבים ברצועה הגיעו לשם ממניעים ציוניים-חלוציים". 49% השיבו כי "אין שום בעיה מוסרית בהתיישבות ברצועת עזה", ורק 36% מהמשיבים סבורים כי ההתיישבות בעזה קיימת על חשבון הפלשתינים שגרים ברצועה.

רק 32% מהמשיבים הביעו שביעות רצון מהסיקור של תכנית ההתנתקות בתקשורת הישראלית. 46% לא הסכימו עם המשפט "באופן כללי, אני מרוצה מהסיקור של תכנית ההתנתקות בתקשורת". רוב המשיבים (56%) לא הסכימו כי "ההתיישבות ברצועת עזה מוצגת בתקשורת בצורה הוגנת" (רק 23% הסכימו עם משפט זה), ורובם (55%) גם חשו שהתקשורת מציגה את המתיישבים ברצועת עזה כאילו הם קיצוניים יותר ממה שהם באמת. המשיבים גם נטו להסכים עם כך ש"התקשורת מציגה את בעיות הביטחון ברצועת עזה בצורה מוגזמת", וכי "התקשורת מגזימה כאשר היא מציגה את העלות של ההתיישבות ברצועת עזה ואבטחתה לתקציב מדינת ישראל" (43% הסכימו עם המשפט הראשון, לעומת 37% שלא הסכימו ו-42% הסכימו עם המשפט השני, לעומת 34% שלא הסכימו).

בהתאם לתפיסות חוסר ההוגנות של סיקור ההתנתקות, תפסו כמעט מחצית מהמשיבים, כי האופן בו התקשורת מסקרת את ההתנתקות מסייע לראש הממשלה ותומכי התכנית בביצועה (רק כרבע מהמשיבים לא הסכימו עם משפט זה), זאת לעומת 37% שסברו שהאופן שבו מסקרת התקשורת את ההתנתקות מסייע לקבוצות המנסות למנוע את הפינוי.

בתשובה לשאלה "באיזו מידה תכנית ההתנתקות מוצגת בתקשורת בצורה הוגנת?" השיבו 42% מהמרואיינים שהסיקור אינו הוגן, ורק 26% חשו שהסיקור התקשורתי הינו הוגן. 43% מעריכים שהסיקור התקשורתי של התכנית הוגן כלפי ראש הממשלה ותומכיה, לעומת רק 28% שסברו שהסיקור הוא הוגן כלפי מתנגדיה.

רוב עצום בציבור, יותר משלושה מכל ארבעה משיבים, סבורים כי "הסיקור התקשורתי של תכנית ההתנתקות מגביר מאוד את המתח בחברה הישראלית" (רק 14% מהמשיבים לא הסכימו עם משפט זה). רוב בציבור (51%) גם סבור כי "הכיסוי התקשורתי של הוויכוח על התכנית מביא להקצנה במחאה כנגדה" (רק 22% לא הסכימו עם משפט זה). רק 30% מהמשיבים הסכימו כי "המידע שהוצג בתקשורת בנושא ההתנתקות היה מלא ומעמיק, באופן שמאפשר גיבוש עמדה מבוססת". 43% לא הסכימו עם משפט זה, ו 16% נוספים דירגו עצמם באמצע.

שביעות הרצון מהסיקור התקשורתי עולה ככל שעולה התמיכה בהתנתקות, ועם העלייה בתמיכה בתכנית מתחזקת גם התפיסה שסיקור התכנית בתקשורת הוא הוגן. ככל שעלתה התמיכה בתכנית גברה גם הנטייה לתפוס את הסיקור כמעמיק ומלא, באופן שמאפשר גיבוש עמדה מבוססת. תומכי ההתנתקות נטו לתפוס את הסיקור ככזה שמסייע למתנחלים ומתנגדי התכנית נטו לתפוס את הסיקור ככזה שמסייע לראש הממשלה ותומכיו ביישום תכנית הפינוי. מתנגדי התכנית נטו לתפוס גם את הסיקור ככזה שמביא להקצנה במחאה וככזה המגביר את המתח בחברה הישראלית.

הסקר נערך בראשית השבוע על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה. עבודת השדה בוצעה ע"י מכון ב.י. ולוסיל כהן באוניברסיטת ת"א. בסקר השתתפו 519 משיבים המהווים מדגם מייצג של כל האוכלוסייה הישראלית, יהודית וערבית. משום כך הראיונות נערכו בנוסף לעברית גם בערבית וברוסית. טעות הדגימה היא 2.2%.