לגמלה לאבטחת הכנסה השפעה שלילית על התעסוקה

מחקר שנערך בבנק ישראל מגלה את השפעת התלות בהבטחות הכנסה על אוכלוסיית הלא מועסקים בישראל. המחקר מגלה כי מבנה הגמלה והיישום של הכללים להענקתה גורמים להפחתת שיעור התעסוקה במשק בפרט של בעלי השכלה נמוכה. ההשפעה השלילית של הגמלה על התעסוקה התעצמה בעשור האחרון, על-פי הממצאים היום מעניקים יותר הבטחות העסקה לבלתי מועסקים.

במחקר שערכו בבנק ישראל החוקרים ד"ר עדי ברנדר, אסנת פלד לוי וניצה (קלינר) קסיר נמצא כי שיעור המשתתפים בכוח העבודה בישראל בין הגילאים 25-54 נמוך בהרבה מאשר המדינות המפותחות. רק 84% מהגברים מועסקים בארץ לעומת 93% במדינות המפותחות ופער זה אף התרחב בעשור האחרון. (ההשוואה נטרלה את קבוצת הגיל הנחקרת מהשפעת הצבא).

הפער בשיעורי השתתפות בכוח עבודה והתעסוקה בין ישראל לבין המדינות המפותחות גדל בעשור האחרון בעיקר בקרב בעלי השכלה הנמוכה, קבוצה המושפעת במיוחד ממדיניות הרווחה של הממשלה.

בקרב הגברים בעלי ההשכלה נמוכה (ללא חרדים) היה שיעור ההשתתפות בישראל בשנת 2000 נמוך ב-11 נקודות, לעומת 7 נקודות אחוז בקרב הנשים בעלי ההשכלה הנמוכה, ובקרב בעלי השכלה על תיכונית היה הפער 4 נקודות אחוז אצל הגברים ו-2 נקודות אחוז אצל הנשים.

עוד נמצא כי לגמלת אבטחת הכנסה השפעה שלילית על שיעורי התעסוקה במשק. האפשרות לקבלת גמלה השפיעה על הקטנת התעסוקה והשפעה זו גדלה משנה לשנה והפכה להיות מובהקת בשנות ה- 90.

החוקרים מצאו כי השינוי העיקרי שחל מסוף שנות ה-80 מסביר את ה"נדיבות" של מערכת הרווחה בהענקת גמלאות לאלו שאינם מועסקים. בין השנים 1998-2000 הוכפל שיעור מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה מקרב הזכאים הפוטנציאלים מכ-25% בסוף שנות ה-80 לכ-60% בשנת 2000.

מגובה הגמלה שלה זוכה אוכלוסיית הלא מועסקים עולה כי הם יצטרכו לעבוד מספר שעות רב כדי שהכנסותיהם בעבודה תשתווה לגמלה. גבר נשוי עם ילדים צריך לעבוד למשל כ-130 שעות בחודש כדי להגיע לשכר מקביל לגמלה מוגדלת להבטחת הכנסה, זאת מבלי להתחשב בהטבות הנוספות המוענקות למקבלי הגמלה שעשויות להגדיל את שוויה בעשרות אחוזים.

דווקא במדינות המפותחות חל בשנים האחרונות שינוי בדגשים של מדינות הרווחה בכיוון של התמקדות בשילוב אוכלוסיות החלשות בעבודה במקום בתמיכה באלה שאינם עובדים. בישראל משלבים רק שליש מהאוכלוסיות החלשות בתעסוקה לעומת המדינות המפותחות.

שיעור ההשתתפות בתעסוקה משפיע באופן שלילי על רמת החיים, היקף היצור במשק, ממדי העוני ואי השוויון. החוקרים ממליצים כי על הממשלה לאמץ מדיניות שתקצה משאבים רבים יותר להשמה בעבודה במקום בתמיכתם.