מדענים סותרים את תאוריית ההזדקנות

שתיית גלונים של מיץ תפוזים ובליעת גלולות ויטמינים כפי הנראה לא יסייעו הרבה בהארכת חיינו, כך מודיעים היום (ב', 18.7.05) חוקרים אמריקנים, זאת בניגוד למחקרים קודמים.

בעבר, טענו מדענים כי נטילה של חומרים נוגדי חמצון במטרה להלחם בנזק שנעשה לתאים על-ידי הרדיקליים החופשיים, עשוייה לעכב את תהליך ההזדקנות.

כעת, צוות מדענים מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון גילה כי אין כל הוכחה לכך שמולקולות המגיבות בצורה משמעותית לחמצן כלל מעורבות בתהליך.

במקום זאת, תאים המבצעים התאבדות מוקדמת מדי הם המפתח - לפחות במכרסמים - להזדקנות, כך דיווחו בעיתון "מדע".

הזדקנות מהירה

בכל אופן, שתי התאוריות בנושא ההזדקנות מערבות את נושא הנזק לחומר הגנטי שבתא - הדנ"א.

העכברים אותם חקרו החוקרים האמריקנים עברו שינוי גנטי שגרם להם להזדקן בטרם עת. הסיבה לכך היתה חוסר בפרוטאין הבודק למעשה האם הדנ"א תקין.

כתוצאה מכך, אצל העכברים שעברו את השינוי, נמצאו טעויות דנ"א רבות הרבה יותר בעיקר בגופיפים בציטופלסמה המספקים אנרגיה לתא - מבנים הנקראים מיטוכונדריה. בעקבות כך - מתו התאים.

בהשוואה לעכברים נורמלים, העברים שעברו מוטציה פיתחו גם סימנים ברורים של הזדקנות, כמו שיער אפור ושרירים מדלדלים, בשיעור גבוה הרבה יותר מעכברים רגילים. המסקנה אליה הגיעו החוקרים היא כי תהליך ההזדקנות מתרחש כתוצאה ממוטציות, או נזק מצטבר בדנ"א, הגורם לתאים קריטיים למות.

מוות של תאים

תאים קריטיים אלו עשויים להיות גם תאים בוגרים החיוניים להחלפת התאים המתים. אם תאים אלו 'הולכים לאיבוד', מבנה הרקמות, והיכולת של הרקמות להתחדש נפגמים. תהליך זה נראה במחקר ברקמות כמו לשד העצמות, המעי וזקיקי השיער.

חוקרים שהגיבו למחקר אמרו כי המחקר אומנם משכנע בהתייחס לתפקיד המיטוכונדריה בתהליך ההזדקנות, ובכך שמותם של תאים, במיוחד תאי גזע, עשוי להוות הבדל גדול בשיעור ההזדקנות, אך יש להתייחס אליו במשנה זהירות מאחר ולא ניתן לדעת בבטחה כי מה שמקצר חיים אם מאיצים אותו גם מצמצם את תוחלת החיים כשהוא ממשיך להתקיים בשיעור טבעי.

באופן אידאלי, ניתן היה לפתח עכברים בעלי אפשרות תיקון טובה יותר של הדנ"א במיטוכונדריה, ובכך להצליח לחיות יותר שנים, מה שעדיין קיים בגדר תקווה בלבד.