בית המשפט העליון, בהרכב השופטים: אדמונד לוי, אסתר חיות וסלים ג'ובראן החליט ביום חמישי (14.7.05) לבטל זיכוי בעבירות קרטל מלפני שנתיים, והרשיע את חברת אריאל הנדסת חשמל ורמזורים בע"מ ומנהלה אברהם הרשלום בעבירה של עשיית הסדר כובל עם חברת הרמזורים "מנורה". כן החליט בית המשפט בהחלטה תקדימית, להרשיע את שי אופיר, ששימש בורר בין חברות הרמזורים אריאל ומנורה - כמסייע לגיבושו ולביצועו של הסדר כובל.
במרכז הפרשה עומד הסדר שנעשה בין חברת אריאל לחברת מנורה ערב סגירתו של מכרז לביצוע עבודות בתחום הרמזורים שפירסמה עיריית חיפה, כאשר עד אז תפעלה מנורה את הרמזורים בחיפה. לפי ההסדר, התחייבה חברת אריאל "שלא להתקשר בהסכם עם עיריית חיפה לביצוע העבודות נשוא המכרז", וזאת בתמורה לכך שחברת מנורה תעביר לרשותה תחזוקה של צמתים בירושלים. בכך יצרו החברות חלוקת שוק גיאוגרפית. ואכן, בעקבות ההסדר לא הגישה אריאל הצעה למכרז הרמזורים בחיפה ומנורה היא שזכתה בביצוע העבודות, במחירים העולים באופן משמעותי על מחירי אומדן העיריה.
בפוסקו כי המדובר בהסדר כובל קיבל למעשה בית המשפט העליון באופן מלא את הערעור שהגישה רשות ההגבלים העסקיים, בשם המדינה, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מלפני שנתיים לזכות את שתי החברות מעבירה של תיאום מכרזים בשוק הרמזורים בחיפה, תיאום אשר נגע גם לשוק הרמזורים בירושלים.
החלטת בית המשפט העליון הינה תקדימית, משום שבית המשפט דחה את הטענה העקרונית של הנאשמים כי אין להרשיע בעבירה של קרטל במקום שבו הלקוח, במקרה זה עיריית חיפה, אינו מעוניין באמת בתחרות וכשקיימת עדיפות מובנית לאחד המתחרים. בית המשפט העליון קבע, כי גם בתנאים אלה מהווה הסכמה בין החברות לתאם מכרזים וחלק את השוק - עבירה של קרטל.
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט, כי מאחר וממילא לא היה סיכוי אמיתי לתחרות, משום שעיריית חיפה לא היתה מעוניינת בתחרות - הרי שמדובר במעשה שהוא קל ערך ועומדת לנאשמים ההגנה של "זוטי דברים". לעומת זאת, עמדת הרשות היתה כי מעשה של קרטל - דינו הרשעה, מבלי להיכנס לשיקוליהם של הצדדים על מה ולמה החליטו לתאם. עוד סברה הרשות, כי לא יתכן שהצדדים החליטו להתקשר בקרטל וכי מנורה החליטה לתת תמורה לאריאל כנגד התחיבותה לא להתקשר עם עיריית חיפה במכרז - אם אכן סברו כי תוצאות התחרות "מוכתבות מראש" לטובתה של מנורה.
בית המשפט העליון קבע כי מדובר בחלוקת שוק, בין חברת מנורה לחברת אריאל. עוד נקבע כי ההסדר בו התקשרו הצדדים נמנה על "ההסדרים אותם ביקש המחוקק למנוע, באשר הם מהווים חלק מאיסורי הליבה של דיני ההגבלים העסקיים".
בית המשפט קיבל את עמדת רשות ההגבלים העסקיים וקבע, כי כאשר מדובר בהסדר של חלוקת שוק, אין הרשות צריכה כלל להוכיח שהיתה פגיעה מהותית בתחרות משום שההנחה שאינה ניתנת לסתירה היא כי הסדר קשה כזה בין מתחרים פוגע בתחרות פגיעה קשה.
בית המשפט דחה עקרונית את הקביעה, כי אם ממילא לא היתה תחרות ממשית - אזי אין זה משנה אם הצדדים ערכו קרטל ביניהם. בהתייחס לעמדתה של עיריית חיפה, קבע בית המשפט כי גם אם העיריה לא היתה מעוניינת מלכתחילה במכרז, הרי שלא לה הסמכות לבטל את התחרות ועמדתה אינה משקפת בהכרח את אינטרס הציבור. בפרט כך, נוכח העובדה שהצעתה של מנורה שזכתה במכרז היתה גבוהה באופן משמעותי מאומדן העיריה.
מטעמים אלה החליט בית המשפט העליון לדחות ולבטל את קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה בנסיבות העניין היה ההסדר בבחינת "זוטי דברים". שי אופיר, אשר הורשע בסיוע לעבירה, שימש בורר בבוררות שבין מנורה לאריאל שבמסגרתה גובש ההסדר ביניהן. לגביו קבע בית המשפט, כי יוחד לו תפקיד מרכזי בהוצאתו לפועל של ההסדר ובאכיפתו במישור היחסים שבין מנורה לאריאל.
לאור האמור לעיל הרשיע בית המשפט את חברת אריאל, את מנהלה אברהם הרשלום ואת שי אופיר בעבירה של הסדר כובל. בית המשפט הורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לשם גזירת העונש.
הממונה על ההגבלים העסקיים מסר בעקבות פסק הדין התקדימי כי "הקביעה של בית המשפט המחוזי לפיה קרטל מובהק בין מתחרים היא מעשה קל ערך נראתה לנו שגויה מעיקרה. מדיניות האכיפה של חוק ההגבלים העסקיים היא ברורה: יד קשה כלפי קרטלים באשר הם. מדיניות זו קיבלה גיבוי חשוב ועקרוני מבית המשפט העליון."
את רשות ההגבלים העסקיים ייצגו בבית המשפט המחוזי עו"ד אורית פרקש ובבית המשפט העליון עוה"ד מיכל הלפרין, דוד גדעוני ואסף מוזס.
קבוצת אריאל ואברהם הרשלום יוצגו על-ידי עוה"ד דן שיינמן ונילי רוטלוי והנאשם שי אופיר יוצג על-ידי עוה"ד אביגדור קלגסבלד, שרון קליינמן וגור בליי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה