השייח' ראאד סלאח שוחרר הבוקר מהכלא

שירות בתי הסוהר שיחרר הבוקר מהכלא את מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, השייח' ראאד סלאח. השחרור - יום לפני מועד השחרור המקורי, נועד ככל הנראה למנוע הפגנות ומהומות.

על-פי עיסקת הטיעון שאושרה בחודש ינואר השנה, נידון השייח' סלאח לתקופת מאסר המסתיימת עתה, לאחר ניכוי חצי שנה לפני הזמן בשל התנהגות טובה. יחד איתו נשפטו נאשמים נוספים מהתנועה האיסלמית - מחמוד מחאג'נה, המנהל בפועל של 'המוסד לסיוע הומניטרי' ומי שמכונה "אבו סמרה", נידון לארבע וחצי שנות מאסר בפועל. תאופיק מחאג'נה, פעיל ב'מוסד לסיוע הומניטרי', נידון ל-32 חודשי מאסר בפועל; ראש עיריית אום-אל-פאחם לשעבר, ד"ר סלימאן אגבריה, ועוזרו נאצר אגבריה נידונו לשנתיים וחצי מאסר בפועל כל אחד. השלושה השתחררו מהמעצר לפני כחצי שנה.

השייח' סלאח אמר בינואר 2005, לפני שנגזר דינו: "יש לי חשש שהסרט יחזור על קבוצה חדשה מהמגזר הערבי... אם אלוהים יכעס הרבה מאוד, יש לי חשש שמדינת ישראל בגלל הכעס הזה תימשך פחות מ-20 שנה".

בתום הדיון, הסביר סלאח לעיתונאים מדוע הסכימו להודות בכתב האישום המתוקן: "מצאנו עצמנו מוכרחים להגיד למצב היחסי של העוול 'כן', בכדי שלא להיתקל בעוול קשה מאוד מאוד". הוא הוסיף, כי "הלוואי שאת כל המיליונים שהשקיעה המדינה בביצוע המעצרים שלנו ובמשפט הזה, היתה משקיעה רק חלק מזה במגזר הערבי, היתה יכולה לפתור כמה בעיות של חינוך ובריאות".

"השב"כ טעה והטעה את בית המשפט ורצה לעשות מעצמו גיבור, אבל סוף סוף הוא יצא שקרן ויצא מסלף ואין לו מילה בכל מה שאמר. הוא נתן צ'ק - לא שווה כלום", הוסיף ראש הפלג הצפוני של התנועה.

ההר הוליד עכבר

בטרם התקבלה עסקת הטיעון, הוגש כתב אישום נגד חמשת הנאשמים אשר כלל שורה של עבירות לפי חוק העונשין, הפקודה למניעת טרור, תקנות ההגנה לשעת חירום והחוק לאיסור הלבנת הון ובכלל זה קשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן חוץ, ביצוע שרות עבור התאחדות בלתי מותרת, חברות בארגון טרוריסטי, חברות בהתאגדות בלתי מותרת, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומסירת ידיעות לאויב. זהו אחד מכתבי האישום החמורים שהוגשו נגד פעילים בתנועה שהתיימרה לעסוק בעניינים ציבוריים במגזר הערבי.

בכתב האישום המקורי תוארה פעילותם של הנאשמים בגיוס כספים מארגוני החמאס בחו"ל באמצעות מוסד הומניטרי כביכול שהקימו, והעברת כספים אלה או תמורתם למוסדות שונים של התנועה בישראל, לאגודות צדקה של החמאס בשטחים ולאסירים ועצורים שהיו מעורבים בעבירות ביטחונית ובפעולות טרור. רוב האישומים התבססו על שיחות טלפון, התכתבויות בפקס, משלוח דואר ודואר אלקטרוני, שנתפסו בבתים ובמוסדות של התנועה. חלק מהראיות הופקו מתוך מחשבים שנמצאו שם.