בית המשפט השלום ברחובות גזר (יום ה', 14.07.05) שלוש שנות מאסר בפועל, על הרב יחיאל בן נחום הלוי, שצולם כשהוא מבצע מעשים מגונים בתחקירנית התוכנית "כלבוטק". במהלך שידור כתבת התחקיר בפברואר 2004, נראה הרב, בין היתר, כשהוא נוגע בשדיה, בפטמותיה, בביטנה, בגבה ובמפשעתה של התחקירנית, אשר הגיעה לביתו בעקבות פניה אנונימית.
לאחר שידור הכתבה התלוננו שלוש נשים נוספות, כי הנאשם ביצע בהן מעשים מגונים במרמה. נפתחה חקירת משטרה, שבעקבותיה הוגש כתב אישום נגד הנאשם. רק לאחר משפט הוכחות ארוך ומייגע, במהלכו העידו כל המתלוננות, ובמהלך חקירתו הנגדית, חזר בו הלוי מכפירתו, והודה, במסגרת הסדר הטיעון, בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן.
הלוי הוסמך כרב רק בינואר 2002, אולם היה מוכר ככזה עוד הרבה לפני לכן. לביתו ברחובות נהגו להגיע אנשים רבים, וביניהם המתלוננות, על-מנת שיפתור את בעיותיהם. הנאשם הודה כי במסגרת פניות המתלוננות, ביצע בהן מעשים מגונים במרמה, תוך הצגת מצגי שווא בפניהן, לפיהם, כביכול, נחוצים המעשים, לשם טיפול בבעיותיהן.
במסגרת הסדר הטיעון שחתם הלוי עם הפרקליטות, הוא הודה בעבירות של מעשים מגונים במרמה, מעשים מגונים, וניסיון לביצוע מעשים מגונים במרמה. הצדדים עתרו לבית המשפט להשית על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן פיצויי כספי למתלוננות (למעט תחקירנית "כלבוטק").
בית המשפט שקל את מעמדו של הסדר הטיעון על-פי המבחן המקובל בפסיקה - "מבחן האיזון", לפיו על בית המשפט לבחון האם נשמר האיזון הראוי בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם, ובין האינטרס הציבורי: "מחובת בית המשפט לשקול, בצד יתרונות ההסדר - שעיקרם הסרת קשיים בניהול המשפט והתגברות על קושי בהרשעה - גם את החשש לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ובאינטרס הציבורי שבהפעלת מדיניות ענישה הולמת". בית המשפט ידחה הסדר טיעון, אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה, גם אם מניעיה כשרים.
לאחר בדיקת כל השיקולים שהביאו להסדר המוצע, הן מצד הפרקליטות והן מצד ההגנה, בחר בית המשפט לדחותו, וזאת משום שלא נשמר בו האיזון הראוי בין טובת ההנאה שהוענקה לנאשם, לבין האינטרס הציבורי - במיוחד בעבירות מסוג זה.
השופט ירון לוי בחר להדגיש, בין היתר, את עמדתן של המתלוננות כלפי ההסדר. שתיים מתוך השלוש סברו שהסדר הטיעון נוטה לקולא, ואינו הולם את חומרת מעשי הנאשם.
"לא בכדי עוגן מעמדו של הנפגע בעבירות מין בחוק, וניתנה לו הזכות להביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון. זאת, על-מנת להקטין את החשש מפגיעה נוספת בו, ומהנזק הנפשי העלול להגרם לו, מעצם עריכת הסדר הטיעון". בנסיבות העניין, פסק בית המשפט, נוכח עצמת הנזק שנגרם למתלוננות ויתר נסיבות החומרה, התביעה לא נתנה משקל ראוי, לעמדת שתי המתלוננות לענין הסדר הטיעון.
כמו כן נקבע, לגבי מדיניות הענישה בעבירות מין, כי: "לא ניתן להתעלם מהביזוי, המרמה, העלבון וההשפלה שגרם הנאשם למתלוננות. במעשיו פגע הנאשם בצינעת גופן של המתלוננות ובכבודן כבנות אדם וכנשים. על בית המשפט להביע סלידתו מפגיעה קשה זו בכבוד האדם, באמצעות ענישה ממשית. הנאשם הודה במעשיו, רק במסגרת הסדר הטיעון, לאחר תום ראיות התביעה ונראה לי כי הרכיב השיקומי בשיקולי הענישה, אינו מתאים במקרה דנן".
בהערת סיום התייחס בית המשפט להאשמות החמורות שהטילו הנאשם וסניגורו באנשי התוכנית "כלבוטק". בין היתר, נטען, כי קלטת התוכנית אינה קבילה, מאחר ש"בושלה" ונערכה באופן מגמתי ומטעה, והכל כדי להעלות את הרייטינג של התוכנית. בית המשפט קבע, כי לאחר ששמע את העדים הרלוונטיים - המפיק והעורך הראשי רפי גינת, הכתבת, העורך הטכני והתחקירנית - נחה דעתו, שאין כל ממש בטענות הנאשם. אולם, הוסיף, "נוכח חשיבותן הציבורית הרבה של תוכניות תחקיר מעין אלה - כפי שעינינו רואות, וכפי שעולה מהודאת הנאשם - שיש בהן כדי להביא לחשיפת פושעים ולהעמדתם לדין, טוב יעשו האחראים על התוכנית, אם יקפידו לשמור, במקרים המתאימים, על מלוא חומר הגלם המצולם, העשוי לשמש כראייה בהליך פלילי.
נכון הוא שייעודו הראשוני של חומר זה, אינו לשימוש כראייה בהליך פלילי, אך האחראים על התוכנית, אינם רשאים, בשום פנים ואופן, להתעלם מאפשרות זו".
בסופו של דבר, בחר בית המשפט לגזור על הלוי עונש חמור מזה שהוצע בהסדר הטיעון, ודן אותו לשלוש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, וכן מתן פיצויים לשלוש המתלוננות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה