חברת אריאל רמזורים הורשעה בעבירת הסדר כובל

בית המשפט העליון הרשיע היום (ה', 14.7.05) את חברת "אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ" ואת מנהלה באותה תקופה, אברהם הרשלום, בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים.

על-פי כתב האישום, אריאל ומנהלה, יחד עם ארבעה מעורבים נוספים, היו צדדים להסדר כובל, אשר מטרתו היתה חלוקת שוק בתחום הרמזורים בין חברת מנורה לחברת אריאל. בהסדר בין החברות הוסכם כי מנורה תתחזק את הרמזורים בחיפה, בעוד שאריאל תעשה זאת בירושלים.

בשנת 1983 זכתה חברת מנורה במכרז של עיריית חיפה, לתחזוקת חלק ממערכת הרמזורים בעיר כשעד לאותה שנה עשתה זאת חברת אריאל. בעקבות זכייתה של מנורה במכרז, פרץ בין שתי החברות סכסוך שהוביל למספר מאבקים משפטיים בשאלה האם עיריית חיפה מחוייבת לערוך מכרז לתחזוקת מערכת הרמזורים בתחומה, כל זאת על-רקע ניסיונותיה של העיריה להתקשר בהסכם עם חברת מנורה מבלי להידרש למכרז.

לאחר שהדבר הובא בפני בית המשפט העליון, פרסמה העיריה בשנת 1992, מכרז נוסף אלא שיומיים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות לאותו מכרז, חתמו אריאל ומנורה על "שטר בוררין".

לפי סעיף 13 להסדר, התחייבה חברת אריאל להימנע מלהשתתף במכרז בחיפה וחברת מנורה התחייבה לשלם לאריאל בגין מה שהוגדר כ"סכסוכי העבר" סכום כסף שייקבע על-ידי הבורר (סעיף 3 להסכם).

שתי החברות קיימו את ההסדר וחברת מנורה זכתה במכרז, על אף שהייתה יקרה במידה ניכרת מאומדנה של העיריה לביצוע העבודות.
משהסתיים הליך המכרז פסק הבורר, כי על מנורה לשלם לאריאל סכום של 1,150,000 ש"ח, ובנוסף חייב את אריאל גם את הטיפול במערכת הרמזורים בצמתים שונים בירושלים, שתוחזקו עד אז על-ידי מנורה.

בכתב האישום שהוגש נגד חברת אריאל ומנהלה טענה הפרקליטות כי הסכם זה היה מסווה ליצירתו של הסדר כובל, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים.

בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את החברה ומנהלה מעבירה של עריכת הסדר כובל בטענה כי שוק הרמזורים, בייחוד בעיר חיפה, מכביד מחמת אופיו על התחרות. באשר להתחייבותה של מנורה להעביר לידי אריאל את הצמתים בירושלים, נקבע כי אין בהתחייבות זו כבילה אסורה. בית המשפט מצא כי בפועל תפסה אריאל את מקומה של מנורה באמצעות זכייה במכרז, ולא כתוצאה מהסדר אחר ביניהן.

בדיון שהתקיים היום הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי והרשיע את חברת אריאל ואת הרשלום בעריכת הסדר כובל בקובעו כי הסכם הבוררות שבין אריאל למנורה נועד ליצור "חלוקת שוק" כמשמעה בסעיף 2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים, ולפיכך זהו הסדר כובל. "הערך העומד בבסיסם של דיני ההגבלים העסקיים הוא הערך בדבר קיומה של תחרות חופשית. תחרות כזו מבטיחה לצרכן כי מבין היצע המוצרים בשוק, הוא יוכל לבחור ולרכוש את המוצר האיכותי ביותר, במחיר הזול ביותר" כותב השופט לוי בפסק הדין וקובע כי לאחר שנמצא שמדובר בהסדר כובל אין צורך שהפרקליטות תוכיח שבאותה כבילה טמון פוטנציאל לפגיעה בתחרות.

בית המשפט החזיר את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי למתן גזר דין.

להחלטת בית הדין המלאה ליחצו כאן.