בבריטניה מנסים לבנות את פרופיל המחבלים המתאבדים אשר הביאו עמם את הזוועות המוכרות כל כך בישראל - לבירה הבריטית. רבים מהעיתונים הבריטים עוסקים הבוקר בדמותם: מי הם היו, היכן נולדו, במה עסקו ועד כמה לכאורה ההגיון - אינו לוקח חלק בהפיכתם למפלצות.
בגרדיאן פורסמו מספר מאמרים, בהם מאמר על המחבל המתאבד חסיב חוסיין, תחת הכותרת "ילד שלא בלט"; שחזד טנוויד, "אתלט עטור פרסים שפנה לג'יהאד". הטיימס הבריטי פורס על העמוד הראשי את תמונתו של מוחמד סדיק ק'אן, אחד מהפגעים בתחנת הרכבת התחתית בסוף השבוע, "המורה המחבל", אשר משפחתו פשוט "לא מאמינה שזה הוא", כך גם במירור הבריטי. "החיים הרגילים של המפגעים", כך בכותרת כתבה בחדשות סקיי.
בכתבה באתר האינטרנט של סקיי, פרוסים בקצרה חייהם של ארבעה מהחשודים: שחזד טנוויד, אשר השכנים אמרו עליו כי הוא "מוסלמי טוב", חבריו אומרים עליו כי "זה לא בטבע שלו לעשות משהו כזה, הוא הטיפוס שיגנה דברים כאלה" וקרוב משפחה אמר כי "הוא היה מאוד רגוע וטיפוס אדיב, כולם כיבדו אותו".
על משפחתו של חסיב מיר חוסיין, אשר התקרב לדת לפני כשנתיים, אומר אחד השכנים לסקיי כי "הם משפחה מאד נחמדה". מוחמד סדיק ק'אן, אשר עבד עם ילדים מוגבלים, הוא אב לתינוקת. השכנים תארו אותו כ"אדם שקט, נחמד".
חדשות BBC בחרה בכותרת "החיים הרגילים של המחבלים החשודים. הם חיו "חיים אופייניים... רגילים". גם בוושינגטון פוסט עוסקים במה שמכונה החשש של הקהילה המוסלמית והפליאה, כיצד יצאו מקרבה צעירים אשר סטו מדרך הישר, התנכרו לחברה והפכו להיות מרצחים בדם קר.
הקהילה הבריטית לא מצליחה להבין, כיצד יצאו המרצחים מתוכה. גם מהדורות החדשות בטלוויזיה עוסקות בתהייה של השכנים, המשפחות, החברים ללימודים - כיצד יתכן כי אלה הם הצעירים, אזרחים בריטים, אשר גרמו למותם של כל כך הרבה בריטים, ללא הבחנה.
שר הפנים הפקיסטני, עפטאב אחמד ק'אן שפארו, אמר אמש כי פקיסטן מסרה מידע לבריטניה על התקפות אפשריות עוד בטרם התקיימו הבחירות במאי, אך לא הרחיב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה