מנת משכל בגיל העשרה והסיכון לדימנציה

מנת משכל גבוהה והשתתפות גדולה יותר במגוון פעילויות מחוץ לתוכניות הלימודים, עשויים להוריד את סיכוייו של אדם לפתח דימנציה בשלב מאוחר יותר בחייו, כך עולה ממחקר שפורסם בעיתון של האגודה הגריאטרית האמריקנית (יום ד', 13.7.05).

המחקר גילה, כי אנשים שהיו פעילים יותר בתקופת בית הספר התיכון, ושהיו בעלי מנת משכל גבוהה יותר, נטו לסבול פחות מבעיות זכרון מתונות ובעיות חשיבה כשהתבגרו. לעומת זאת, אלו שהיו בעלי מנת משכל נמוכה יותר ולקחו חלק בפחות פעילויות בבית הספר התיכון היו בסיכון גבוה יותר להדרדרות קוגנטיבית.

דימנציה מיוחסת בהרחבה למצבים נוירולוגיים הגורמים לירידה בזכרון, ביכולות החשיבה (הכרה) וביכולות לבצע פעילויות של חיי היום יום. מחלת האלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדימנציה בקרב אנשים בגיל 65 או מבוגרים יותר. ההערכות הן כי מיליוני בני אדם בעולם סובלים ממחלת האלצהיימר.

דימנציה ואלצהיימר - מתחיל עוד בגיל העשרה?

הממצאים החדשים מוסיפים לראיות ההולכות ומצטברות כי דימנציה, כמו גם מחלת האלצהיימר, עשוייה להיות חלק ממסלול ארוך מאד, אולי אפילו להתחיל עשורים לפני שהתסמינים הרפואיים מופיעים. למעשה הם מצביעים על כך שהסיכון לדימנציה בשלב מאוחר יותר בחיים עשוי לרדת על-ידי שימור סגנון חיים פעיל בגיל העשרה. מסקנה זו מבוססת על מחקר אחד וזקוקה לאישור של מחקרים נוספים, הם מדגישים.

החוקרים בדקו 396 מתנדבים (שגילם הממוצע 75) שכולם סיימו את לימודי בית הספר התיכון באמצע שנות הארבעים. הם השתמשו בתיעוד שהיה קיים בבתי הספר כדי להשיג את ניקוד מבחני מנת המשכל ורמות הפעילויות נקבעו בעזרת ספרי המחזור.

המצב הקוגנטיבי של משתתפי המחקר כבוגרים נקבע בראיונות טלפוניים. במקרים בהם סבל אדם מליקוי קוגנטיבי, רואיין מיופה כוח בשמו.

החוקרים הבחינו בקשר עצמאי משמעותי בין מנת המשכל בתקופת ההתבגרות לסיכון הנמוך לדימנציה, גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו מין ורמת השכלה.

רמות פעילות גבוהות יותר נמצאו גם הן קשורות באופן עצמאי לירידה בסיכון לדימנציה או ליקויים קוגנטיביים כלשהם.

החוקרים ציינו כי למרות שהמחקר מצביע על תפקיד משמעותי ביותר למנת המשכל ולרמות הפעילות בגיל הנעורים בסיכון המאוחר יותר לדימנציה, הרי שגורמים רבים אחרים, יחד או לחוד, משפיעים גם הם על השאלה מי יפתח דימנציה.