ביהמ"ש פסק: "נערה עובדת" תוכר כעובדת

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק (ג', 12.7.05), כי בחורה (25) שעסקה בזנות במשך מספר שנים תקבל שכר עבודה ממעסיקיה בסך 25,000 ש"ח. כמו-כן הורה בית הדין למעסיקיה השונים של הצעירה, שהגיעה לארץ ממולדביה, לפצות אותה בגין עוגמת נפש בסכום של 240 אלף ש"ח.

"סבורים אנו שמערכת יחסים זו, שנולדה בחטא ובכפייה, אינה שוללת מהתובעת את הזכויות שתבעה. אין ספק שהתובעת הועסקה בתבנית העסקה בלתי שגרתית וחריגה וכי ניתן להגדירה כ"עובדת" לצורך זכאותה לקבלת הזכויות הבסיסיות והמינימליות שתבעה", פסקו שופטי בית הדין והוסיפו: "הוכח בפנינו שהתובעת אכן ביצעה עבודה עבור עסקם של הנתבעים, עבודה שגובלת אומנם בעבדות, אך לטעמנו מזכה אותה מהסיבות הנ"ל בזכויותיה מכוח חוקי המגן שכל מטרתם להגן על עובדים ולהבטיח להם תנאי עבודה מינימליים".

לטענת הצעירה, היא הגיעה מלכתחילה לארץ בשנת 1999 על-מנת לעבוד כמסג'יסטית וכי הובטח לה שכר של אלף דולר בחודש. עם הגיעה לארץ ניטל מהצעירה דרכונה והיא נשלחה לדירה באופקים שם נאמר לה כי תיאלץ לעבוד בזנות בבאר-שבע.

בכתב תביעתה המשיכה הצעירה וגוללה את מסע האימים שעברה, את התגלגלותה ממכון למכון, את כמות הלקוחות שנאלצה לספק בכל יום ועוד (בין 4 ל-7). בעבור העבודה, טענה הצעירה בבית המשפט, לא קיבלה היא כלל כסף במשך תקופה ארוכה, כאשר כל הכספים מועברים ישירות לבעלי המכונים.

באמצע שנת 2000 הועברה לבעל מכון בתל אביב, שם התגבר קצב הלקוחות ביום משמעותית לכדי 15 עד 20 לקוחות מדי יום ששילמו כל אחד 150 ש"ח - שהלכו רובם ככולם לבעל המכון, כאשר התובעת מקבלת רק 20 ש"ח בעבור כל לקוח.

לאחר מספר חודשים שוב נקנתה התובעת על-ידי בעל מכון מבאר-שבע, כאשר בסך-הכל לא פחות משישה מעסיקים שונים "מחליפים את הבעלות" עליה.

ששת המעסיקים שנשפטו והורשעו בפלילים בגין עבירות של סחר בבני אדם, טענו בפני בית הדין, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין הצעירה. אחד מהם אף העז לטעון, כי סייע לתובעת למצוא עבודה נוכח המצוקה אליה נקלעה. לא קשה לתאר איזו עבודה הוא סייע לה למצוא.

בית הדין קיבל כאמור את טענת הצעירה וקבע, כי אף שהיא איננה עובדת במובן הסטנדרטי, הרי בכל זאת היא ביצעה עבור הנתבעים, והם הרוויחו ממנה הרבה כסף. לאור האמור קבע בית הדין, כי הצעירה זכאית לתשלום שכר עבודה של 25,850 ש"ח בצירוף הצמדה לריבית. הסכום הנמוך באופן יחסי שניתן לה כשכר עבודה התאזן היטב עם סכום הפיצויים הגדול שנפסק לטובתה בגין עוגמת הנפש האיומה שחוותה - 240,000 ש"ח שתשלומם יתחלק בין הנתבעים.