125 מקומות קדושים ליהדות רשומים באופן רשמי במרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים (לשעבר מחלקה במשרד הדתות) הכפוף ופועל במסגרת משרד רה"מ. מחוץ למקומות הרשמיים המוכרים יש עוד 21 מקומות שהוכרזו ללא סמכות ורשות "כקדושים ליהדות" על-ידי אנשים וגופים פרטיים, נתונים אלה ונוספים עולים מעבודתו של סטודנט בשלוחת אוניברסיטת דרבי, יצחק אבוטבול.
לדבריו, חלק גדול מהמקומות הקדושים ליהדות שהוכרו בעבר על-ידי משרד הדתות אינם באחריות מדינת ישראל והם נשלטים על-ידי הקדשים שונים, בעלי חזקה, אנשים פרטיים ועמותות. דוגמה בולטת לכך היא משפחה מטבריה השולטת דורות רבים על מתחם רבי מאיר בעל הנס בטבריה. בחלק מהמקומות הקדושים מחזיק משרד הדתות קופות לאיסוף צדקה וחלקם נשבר והכסף נגנב בשנים קודמות. משרד הדתות הקים, לפני שנים, ועדה לחלוקת מענקי צדקה לפי בקשות של מוסדות דת וגורמים שמסייעים לנזקקים אך ברור ששוד קופות הצדקה מונע חלוקת מלוא הכסף המיועד לנזקקים אמיתיים.
מתי אלפר שהנחה בדרבי את בדיקת הנושא מציין שמשרד הדתות מלכתחילה אישר מספר מקומות כקדושים אף שיש ספק בקדושת המקום. אנשי דרבי מציינים לדוגמה שקבר מרדכי ואסתר בכפר הנוצרי בגוש חלב שבגליל מעורר תמיהות שכן סביר להניח שהשניים קבורים באזור פרס בו כזכור אסתר הייתה מלכת פרס. סימני שאלה נוספים מתעוררים לגבי קבר נחמיה העמסוני או לקבר חושי הארכי וראובן האצטרובלי.
מבדיקת היבט הפופולריות של הקברים עולה שקברי מאיר בעל הנס, שמעון בר יוחאי, יונתן בן עוזיאל (עמוקה סמוך לצפת) הם הפופולריים ביותר שזוכים למאות אלפי מבקרים מדי שנה. המשנה למנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים במשרד רה"מ, משה זליקוביץ, מאשר כי "על-פי נתונים רשמיים אלה אכן האתרים ההומים ביותר". אביה שמחיוב ממשרד רה"מ אישר שאתרים אלה מרכזים את "עיקר הפעילות הכספית שמתגלגלת באתרי הקבורה בארץ". על-פי הערכות, ההנחה היא שכעשרות מיליוני ש"ח מתגלגלים בכסף שחור ברובו (מצד המקבלים כמובן) בצדקה ובקבצנות. יש גם הערכה הנוקבת בסכום של למעלה מ-50 מיליון ש"ח המתגלגל בתחום. חלק מהקברים מקבלים לדברי משה זליקוביץ ממשרד רה"מ תמיכה בצורת תאורה, מים, ניקיון, תחזוקה – הכל בחינם". רוב האתרים אינם מעבירים את התרומות שהופקדו בקופות הצדקה לרשות המדינה שכאמור מספקת את התחזוקה השוטפת ברובה.
משה זליקוביץ הבהיר בשיחה עם אנשי דרבי, כי "יש במרבית המקומות הקדושים חאפרים וקבצנים למרות שהקבצנות במקומות אלה אסורה על-פי החוק. מה אנחנו יכולים לעשות נגד התופעה? אין לנו מושג כמה כסף נכנס כתרומות וכצדקה למקומות הקדושים ומי בדיוק נהנה מהכסף" מוסיף זליקוביץ. לדברי המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים לאחר מלחמת 1967 "נפרצו חלק מההגדרות והאסמכתאות של מקום קדוש ונוספו רבים שאין לגביהם תיעוד או הוכחה חד משמעית". במרכז מצביעים על מקומות רבים שיש לגביהם פקפוק באשר "לקדושתם" או אף לקשר כלשהו ליהדות. אנשי המרכז לפיתוח מקומות קדושים מציינים "יש הפקרות בתחום הכספי והטיפול מוזנח שנים רבות".
סביב הקברים ההומים מציין יצחק אבוטבול מדרבי התפתחה תעשיה שלמה, שמגלגלת מליוני שקלים ללא פיקוח של אומרי תהילים, מברכי ברכות ואנשים המספרים על נפלאות המקום וייחודו. בנוסף, תעשיה שלמה של אביזרי קודש, המגלגלת אף היא מליוני שקלים, של סידורים, תמונות צדיקים, נרות נשמה ונרות לזריקה לאש בוערת כסגולה, חוטים אדומים, קמיעות, מגילות קלף וספרי תהילים שאמורים להיות "בעלי יחוד", נמצאים בשפע רב סביב הקברים.
מתי אלפר מדרבי מציין כי העדר פיקוח מצד הרשות הארצית לפיתוח מקומות קדושים מזה עשרות שנים הפכה אתרים שחלקם הגדול קדוש למקומות מסחר הומים וגיוס כסף קל מתורמים שאינם מודעים לבעיה הטמונה בעניין. יצוין כי מבדיקת דרבי עולה שגם אין תוכנית רצינית לפקח או לארגן את הנושא כראוי. בנוסף, מסתבר גם שאין תוכנית לפקח על המקומות שהוכרזו "קדושים" על-ידי אנשים או גופים פרטיים שמנהלים אותם כרכושם בעוד שמדובר בנכסי המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה