בית המשפט העליון דחה הבוקר (11.7.2005) את ערעורם של רונן מן, עדי טלמור, ראובן לובלין, הלל פרקש ואיל כץ, בעלי מועדון "האומן 17" בירושלים על הרשעתם בעבירות של השמטת הכנסה מדוחות שנתיים והגשתם של דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ וכן עבירות של אי-העברת מס.
לובלין ירצה עונש מאסר בפועל של שנה וחצי וישלם קנס כספי בסך 200,000 ש"ח. מן ופרקש ירצו כל אחד עונש מאסר בפועל של שנה חודשים וישלמו קנס כספי בסך 175,000 ש"ח. כץ וטלמור ירצו כל אחד עונש מאסר בפועל של 10 חודשים וישלמו קנס כספי בסך 170,000 ש"ח.
כזכור, לפני כחצי שנה גזרה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת חנה בן עמי, את עונשם של חמשת בעלי המועדון הירושלמי המפורסם "האומן 17".
החמישה הואשמו כי החל משנת 2002, במסגרת פעילות החברות בבעלותיהם, מסרו דיווחים חלקיים על הכנסותיהם לשלטונות המס, כך שבשלוש שנות המס 1999 עד 2001, הושמט סכום כולל של כ-11 מיליון ש"ח.
החמישה ניהלו רישום מדויק של הכנסותיהם לצרכי עצמם אך לרואה החשבון של העסק הם העבירו דיווחים שכללו רק את ההפרש בין המכירות להוצאות ולא את כל מחזור העסק. בפועל הרישום בספרים בוצע על-ידי השותף רונן מן אך זה נעשה תוך הסכמה וידיעה של כלל השותפים.
עוד הואשמו החמישה, כי בין השנים 1999 ועד 2001, העסיקו עובדים ושילמו להם משכורות אשר בחלקן שולם כשכר "נטו" במזומן ומבלי שהדבר תועד בפנקסי החשבונות ובדיווחים לרשויות מס הכנסה וביטוח לאומי. בדרך הזו הצליחו להקטין את תשלומי מס-הכנסה, מס בריאות ודמי הביטוח לאומי שהיה על החברות לשלם עבור אותם עובדים.
ב-22.5.2003 נחתם עם החמישה הסדר טיעון מסגרתו הוגש נגדם כתב אישום מתוקן ולפיו החזירו סכום של 4.5 מיליון שקלים לרשויות המס. יחד עם זאת, גזר דינה של השופטת בן עמי אשר הטיל על הנאשמים עונשי מאסר בפועל הפתיע רבים.
על גזר הדין ובעיקר על מרכיב המאסר בפועל הגישו החמישה ערעור לבית המשפט העליון.
לפני בית המשפט העליון טענו, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה כי מתחילת החקירה שיתפו פעולה עם שלטונות המס, ובהמשך הודו בעובדותיו של כתב האישום המתוקן. עוד טענו כי עבירת אי-תשלום מס והעברת ניכויים שיוחסה להם הוסרה בעקבות ההסכמים שגובשו עם שלטונות המס, אשר במסגרתם שולמה קרן המס בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. מכאן, טענו המערערים שהיקף הנזק לקופה הציבורית אינו זהה לסכום ההשמטה (11 מיליון).
בפסק הדין שניתן היום (11.7.2005) דוחה השופט א' לוי את ערעורם של החמישה וכותב: "מחובתנו להדגיש שהעלמת הכנסות מידיעתם של שלטונות המס, נתפסת כמעשה אשר מותר לחטוא בו, הואיל והוא בבחינת הכרח בל-יגונה. תפישה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש, ובממדי עוני ההולכים וגדלים".
עוד מציין השופט לוי, כי חומרת העבירות בהן הורשעו החמישה מקבלת משקל רב יותר לאור העובדה שלא ביצעו את העבירות בגלל מחסור כספי, מעמדם של החמישה בקהילה בה הם פעלו והיותם בדמויות מוכרות. "דווקא ממערערים מסוגם נצפה להתנהגות שונה, באשר הם עלולים להיות בעיני חלק מהציבור מודלים לחיקוי".
בית המשפט העליון דוחה את ערעור החמישה ומאשר את גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה