הקונגרס והסנאט הצביעו בעד ישראל; חשש בבית הלבן מתגובת העולם הערבי

לחץ כבד מבית על הנשיא ג'ורג' בוש לתמוך בישראל, מעורר חשש רב בבית הלבן. שני בתי הנבחרים האמריקנים, הסנאט והקונגרס, אימצו - ברוב עצום, הודעות תמיכה נלהבות בישראל. כעת חוששים בבית הלבן מתגובת מנהיגים ערבים, שיראו בארה"ב כגורם בלתי נייטראלי.

בסנאט, בהשתתפות 96% מהמצביעים, התקבלה הכרזה ברוב של 94 מול 2, לפיה ישראל לוחמת לצידה של ארה"ב במלחמה בטרור. ההחלטה גינתה בחריפות את פיגועי ההתאבדות של הפלשתינים.

בקונגרס, בהשתתפות 92% מהחברים, תמכו 352 מול 21 בעמדה המאשימה את יאסר ערפאת בתמיכה בטרור.

הסנאטור ג'וזף ליברמן, חבר המפלגה הדמוקרטית מטעם מדינת קונטיקט, יזם את ההכרזה של הסנאט. "רציתי שיהיה חקוק באבן: אנו תומכים בזכות הישראלית להגנה עצמית".

הרפובליקנים טום דיליי (טקסס) וטום לנטוס (קליפורניה) הם שדחפו את הניסוח של הקונגרס. "שכל טרוריסט ידע היטב: האומה האמריקנית לעולם לא תנטוש את החופש ואת חברתה הדמוקרטית, ישראל", אמר דיליי.

בהכרזות תמך רוב מוחץ בשני הבתים, כולל נבחרים לא יהודים, שאינם מוכרים כתומכי ישראל.

הודעת הקונגרס המלאה (ציטוט)

הודעת הקונגרס על תמיכה בישראל

ביטוי לסולידריות עם ישראל במלחמתה נגד הטרור.

מאחר וישראל וארה"ב נמצאות כעת במאבק משותף נגד הטרור, ונמצאות בקו הראשון במאבק שנכפה עליהן בניגוד לרצונן;

מאחר ומאות ישראלים ופלשתינים חפים מפשע מתו באופן טראגי בשל האלימות מאז ספטמבר 2000;

מאחר ואירגונים פלשתינים פועלים באופן מאורגן, שיטתי ומכוון בקמפיין טרור המכוון לגרימת כמה שיותר נפגעים מהאוכלוסיה הישראלית, כולל באמצעות השימוש בטרוריסטים מתאבדים;

מאחר וכמות הישראלים ההרוגים במשך זמן זה, מטרוריסטים מתאבדים, ביחס פרופורציונלי לאוכלוסיית ארה"ב הוא כ-9,000, פי שלושה מכמות ההרוגים בתקיפות על ניו-יורק ו-וושינגטון בספטמבר 11, 2001;

מאחר ויאסר ערפאת וחברים מההנהגה הפלשתינית סירבו לשתף פעולה עם התחייבויותיהם למניעת אלימות, שנעשו בהסכמי ישראל ואש"ף (הסכמי אוסלו) בספטמבר 1993, כולל ההבטחות הבאות: (1) להיצמד לפתרון בלתי אלים של הקונפליקט; (2) לפתור את על הבעיות הנוכחיות באופן סופי באמצעות מו"מ; (3) לגנות את השימוש בטרור ופעולות אחרות של אלימות; (4) ליטול אחריות על כל מרכיבי אש"ף ואנשי הארגונים, כדי להבטיח את שיתוף הפעולה שלהם [תוך התחייבות להיעדר אלימות], מניעת אלימות, וענישת מפרים;

מאחר והטרור נמשך וההסתה גוברת, נתמכת ומנוהלת על-ידי זרועות רשמיות של הרשות הפלשתינית, ואלו הן הפרה ישירה של התחייבויותיה;

מאחר וכוחות תחת פיקודו הישיר של יאסר ערפאת, במיוחד חללי אל-אקצא, שהוא חלק מאירגון הפת"ח, והוגדר כאירגון טרור על-ידי הממשל האמריקני, רצחו מאות ישראלים חפים מפשע;

מאחר ויאסר ערפאת מעורב ישירות בניסיון הרשות להשיג 50 טון של נשקים שנשלחו מאירן בספינת קארין איי, דבר המוכיח את תמיכתו של ערפאת בפיתוח האלימות;

מאחר ומסמכים שנתפסו על-ידי ישראל במשרדי הרשות הפלשתינית מוכיחים את התמיכה הקריטית של הרשות באירגוני הטרור, כולל ערבים מתאבדים;

מאחר ולאחרונה חלה התעוררות בתוקפנות הפלשתינית, ורציחתם של 46 ישראלים בסוף השבוע של פסח, כולל תקיפה חסרת בושה באירוע דתי שבמהלכה נרצחו 27 ישראלים ונפצעו כמאה נוספים, רבים פציעות קשות, היא יוזמה של מחבל ידוע שישראל ביקשה מיאסר ערפאת להסגיר בעבר;

מאחר ומיד לפני המתקפה בפסח, ישראל הסכימה להצעות הפסקת האש של הגנרל זיני, ויאסר ערפאת דחה אותם;

מאחר ויאסר ערפאת ממשיך לעודד את הטרור על-ידי, לדוגמא, התייחסותו למתאבד בפסח: "אללה, אנא תן לי מתאבדים כאלו";

מאחר ויאסר ערפאת ואש"ף מחזיקים בהיסטוריה ארוכה של כריתה והפרה של הסכמי לוחמה בטרור;

מאחר והנשיא ג'ורג' בוש הכריז במפגש משותף של הקונגרס ב-20 בספטמבר 2001 ש: "מיום זה והלאה, כל מדינה שתמשיך להחביא או לסייע לטרור, תוגדר על-ידי ארה"ב כמדינה עויינת";

מאחר והנשיא בוש אמר כי הוא "מבין במלואו את הצורך של ישראל להגן על עצמה" וכי הוא "מכבד את העובדה שהישראלים ראו מתקפת טרור התאבדות בלב הערים שלהן, וסבלו ממותם של חפים מפשע רבים";

מאחר והנשיא בוש, בנאום ב-4 באפריל 2002, הבהיר כי "המצב בו מוצא את עצמו ערפאת היום הוא בחלקו הגדול תוצר של עציישת ערפאת עצמו"; שערפאת "מפספס את ההזדמנויות שלו ולפיכך בוגד בתקוות של האנשים אותם הוא אמור להנהיג; וש-"בשל כשלונו של ערפאת, הממשל הישראלי חש כי עליו לתקוף את רשתות הטרור שרוצחות את אזרחיה";

מאחר ופעולות הצבא הישראלי הן חלק ממאמץ להגן על עצמה נגד הזוועות של הטרור החוזר ונשנה, ומטרתן רק לפרק את מבנה אירגוני הטרור באיזורים הפלשתינים, משימה שערפאת נטל על עצמו אך כשל בביצועה;

ומאחר וישראל הבהירה את כוונתה לסגת מהשטחים הפלשתינים וכבר החלה לעשות זאת; הוחלט כאמור:

בית הנבחרים:

(1) עומד בסולידריות עם ישראל, המבצעת את הצעדים המתחייבים כדי להגן על אנשיה על-ידי פירוק מבנה אירגוני הטרור הפלשתינים בשטחי הרשות;

(2) עומד בהתחייבותו לזכות הישראלית להגנה עצמית, ותומך בהמשך הסיוע האמריקני כדי לעזור לישראל להגן על עצמה;

(3) מגנה את הגל האחרון של פיגועי הטרור הפלשתינים;

(4) מגנה את התמיכה והניהול החוזר והנישנה של הטרור על-ידי יאסר ערפאת ומנהיגים פלשתינים נוספים;

(5) דורש שהרשות הפלשתינית תעמוד בהתחייבויותיה לפרק את מבנה אירגוני הטרור בשטחים הפלשתינים, כולל כל אירגון הקשור לאש", ולרשות הפלשתינית, או ליאסר ערפאת עצמו;

(6) חושש מאוד כי פעולותיו של ערפאת אינן פעולות של שותף אמיתי לשלום;

(7) קורא לכל מדינות ערב להכריז כי הן מתנגדות, ללא יוצא מן הכלל, לכל סוג של טרור, ובמיוחד פיגועי התאבדות;

(8) מציין לטובה את נשיא ארה"ב על אופן הטיפול בקונפליקט הישראלי-פלשתיני, ובמיוחד המאמצים של השלטון ליצור גינויים מצד מנהיגים באיזור נגד הטרור, ומניעת התרחבות הקונפליקט; ו-

(9) קורא לכל המעורבים באיזור לרדוף ללא פשרות שלום מתמשך ומלא במזרח התיכון.