מהו טיבה של חתימה על מסמך משכנתה בהוראת ונוכחות עורך דין? זו הסוגיה שנדרש בית המשפט העליון להכריע בה. שופט בית המשפט הלעיון, אשר גרוניס, פסק, כי לקוח שחתם בפני עורך דין מטעמו, מחוץ לכותלי הבנק, אינו יכול להלין כנגד הבנק.
בת הזוג טענה כי היא לא הייתה מודעת למשמעות החתימה על שטרי המשכנתה, דבר אשר כרוך בויתור על כל ההגנות המוקנות לה מכוח הדין. בית המשפט דחה את טענתה.
יפה לבקוביץ ובעלה נטלו, באמצעות מתווכים, שתי הלוואות מבנק הפועלים בע"מ שערכן הכולל הגיע לסך של 957,000 ש"ח. הן יועדו למימון פעילותו העסקית של הבעל. לשם הבטחת החזר החוב נרשמו שתי משכנתאות לטובת הבנק. יודגש, כי החתימה על טפסי המשכנתה נעשתה בנוכחות עורך דינו של הבעל.
משלא עלה בידם של בני הזוג לעמוד בהחזרי התשלומים הקבועים בהסכם ההלוואה, החל הבנק בהליכים למימוש המשכנתה על הדירה. במסגרת הליכים אלו, מונה כונס נכסים על זכויות בני הזוג בדירה, ואף נקבע מועד לפינויים מן הדירה. ביום 8.11.04 הגישה המבקשת תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להסיר את המשכנתה הרשומה על חלקה בדירה.
במסגרת התובענה הגישה לבקוביץ בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה, אשר נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 18.11.04, שסבר, כי סיכויי יפה לבקוביץ לזכות בתובענה אינם גבוהים. זאת, בהתבסס על חומר הראיות שהונח בפניו ממנו עלה, כי יפה לבקוביץ הייתה מודעת לכך שמחתימים אותה על מסמכי המשכנתה לשם הבטחת החזר ההלוואות. כמו-כן, נקבע כי בקשת לבקוביץ נגועה בחוסר ניקיון כפיים, שעה שהעלימה מבית המשפט את עובדת קיומן של שתי בקשות קודמות לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה שהגישה לראש ההוצאה לפועל (ביום 20.6.04) ולבית המשפט לענייני משפחה (ביום 25.8.04). בנוסף, סבר בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת הבנק. עם זאת, לפנים משורת הדין החליט בית המשפט לעכב את מועד הפינוי עד לאישור הסכם המכר של הדירה.
יפה לבקוביץ טענה, כי לא הייתה מודעת למשמעות החתימה על שטרי המשכנתה, דבר אשר כרוך בויתור על כל ההגנות המוקנות לה מכוח הדין. לעמדתה, הבנק נהג שלא כהלכה שעה שלא עמד בחובה המוטלת עליו להסביר ללקוחותיו את מהות המסמכים עליהם הם חותמים ואת הסיכונים הכרוכים בכך. כמו כן טענה לבקוביץ כי פעולת הבנק לא רק שנעשתה בחוסר תום לב, אלא אף אינה עולה בקנה אחד עם חובות הגילוי והנאמנות המוטלות עליו, בין אם מכוח ההלכה הפסוקה ובין אם מכוח החוק. לפיכך, היא סבורה, כי בית משפט המחוזי שגה עת שקבע כי סיכוייה לזכות בתובענה הינם קלושים. אשר למאזן הנוחות נטען, כי מאזן זה נוטה לטובתה מאחר שאם תפונה מדירתה במסגרת מימוש המשכנתה כי אז היא וילדיה יוותרו בלא קורת גג.
השופט אשר גרוניס, בהחלטה שניתנה (7.7.05), קבע כי לבקוביץ לא השכילה להצביע על קיום זכות. השופט טען כי על-פי ההלכה המקובלת, קיימת חזקה לפיה חתימת אדם על גבי מסמך כלשהו מהווה למעשה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן האמור במסמך, לאחר שקרא והבין את מהותו (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117), במיוחד בשטר משכנתה.
השופט דחה את טענתה כי לא הובהרה לה די הצורך משמעות החתימה על המסמכים וההשלכות הנובעות מכך. השופט פסק עמדה עקרונית, לפיה חתימה על מסמך משכנתה תוך הסתמכות עיוורת על עצת פרקליט או בן-זוג, אינה מהווה כשלעצמה סיבה מספקת בכדי לקבוע כי אין תוקף להסכם וכי מחויב עורך הדין להסביר לבני הזוג את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה. הבנק רשאי להניח בעת קבלת שטר המשכנתה החתום על-ידי עורך דין, כי הסברים אלו אכן ניתנו לבני הזוג. יתרה מכך, טען השופט, כי מאחר שהמבקשת חתמה על שטר המשכנתה בפני עורך דין שלא ייצג את הבנק ולא בסניף של הבנק, לא ניתן לטעון כי היא הוטעתה על-ידי הבנק בעת החתימה.
לפיכך, השופט דחה את הבקשה של הגב' לבקוביץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה