תביעה: אל-על גבתה דמי הכשרה מעובד שלא כדין

האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בשם עובד לשעבר בנציגות מדינת ישראל באמסטרדם, נגד המדינה ונגד חברת אל על, מעסיקתו בפועל של העובד, בגין ניכוי שלא כדין של דמי הכשרה ושכר עבודה.

התביעה בסכום של 20,000 ש"ח, הוגשה באמצעות עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח. קובי יונסי הועסק בידי המדינה ובידי חברת אל על כעוזר קצין ביטחון בנציגות ישראל בשדה התעופה סכיפהול באמסטרדם, החל בסוף חודש דצמבר 2003 ועד לחודש ינואר 2005.

לתובע, שהועסק קודם לכן כדייל באל על, הוצגה בראשית תהליך המיון למשרה בהולנד 'תמונה ורודה' אודות תנאי ההעסקה שם, ובכלל זה תנאי שכר טובים, חמישה ימי עבודה בשבוע והשתתפות בשכר דירה. התובע, לטענתו, התלהב מתנאי העבודה שהוצגו בפניו, והחליט להמשיך את תהליך המיון למשרה, ובסיומו עבר קורס הכשרה במהלך 13 ימים.

לטענתו, רק לאחר שעבר להתגורר עם אשתו באמסטרדם, לא לפני שעזבו דירה שכורה, מכרו את רכבם, התפטרו ממשרותיהם ורכשו יחידה לאחסון תכולת ביתם, זומן התובע לחתום על הסכם עבודה, שמעיון בו התבררו לו עובדות חדשות, שלא נמסרו לו קודם לכן.

בחודש ינואר 2005 סיים התובע את עבודתו, בהודעה מראש לממונה עליו, לאחר שנתגלו אצל אשתו בעיות בריאות, שלא איפשרו לבני הזוג להישאר ולעבוד באמסטרדם. בסמוך לסיום עבודתו קיבל התובע מכתב מצבי סגל, סגן ראש אגף לארגון באגף הביטחון של אל על, בו נדרש לשלם לחברה בה הועסק "חוב בגין הוצאות דמי הכשרה". בניכוי פיצויי פיטורין, שהוא זכאי להם, נדרש יונסי לשלם לחברת אל על 408.41 יורו.

מספר ימים לאחר מכן קיבל התובע את תלוש השכר שלו לחודש ינואר 2005, בו פורט קיזוז בסך 1,075.19 יורו משכרו, בגין "מענק דירה". קיזוז זה היווה כ-99% משכרו, ולחשבון הבנק שלו נכנסו 12.79 יורו בלבד. לטענת התובע, המדובר בתלוש שכר שאינו עולה בקנה אחד עם המכתב שקיבל התובע ימים אחדים קודם לכן.

עו"ד אברהם-ויס מציינת בכתב התביעה, כי תופעת ה"קנסות" הנגבים שלא כחוק מעובדים והחתמת עובדים בכלל, ועובדי אבטחה בפרט, על חוזים הכוללים סעיפים בלתי מידתיים, כגון אלה העוסקים בניכוי דמי הכשרה, הינה תופעה רווחת בשוק העבודה הישראלי בעת האחרונה.

"חמור הדבר שבעתיים", היא מדגישה, "כאשר מדובר במדינה עצמה כמעסיק". היא מציינת עוד, כי לאחרונה הוגשה הצעת חוק, שהאגודה לזכויות האזרח השתתפה בניסוחה ואשר מהותה הגברת האכיפה בגין ניכויים שלא כדין, ובהם ניכויים בגין קורסי הכשרה.

עוד נטען בכתב התביעה, כי הסעיף המאפשר ניכוי דמי הכשרה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד ולכן יש לבטלו. מדובר בסעיף המבטא את הפער הניכר בין כח המיקוח של העובד ובין זה של המעסיק, שכן קיימת אי-סימטריה בולטת בין התחייבות העובד לתקופת העסקה של 24 חודשים, שהפרתה גוררת "פיצוי", לבין העדר כל התחייבות מקבילה מצד הנתבעת.

עו"ד אברהם-ויס טוענת עוד, כי הסעיף בחוזה בדבר "ניכוי דמי הכשרה" הינו אצטלה לפגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של התובע, שכן מדובר בהגבלה בלתי מידתית של חופש העיסוק שלו בכובלו אותו למקום עבודתו למשך 24 חודשים.

לאור דברים אלה, נאמר בכתב התביעה, יש להשיב לתובע את הסכום שקוזז ממשכורתו האחרונה, בגין ההכשרה המקצועית כביכול, וכן לבטל את יתר החוב, אשר נזקף לכאורה לחובתו. כן נדרשות המדינה ואל-על לשלם לתובע שכר מצטבר עבור ההגעה למקום העבודה כחצי שעה לפני תחילת המשמרות, הגעה אשר נדרש לה בקביעות בידי מעסיקיו, אך לא קיבל עליה כל תשלום, וכן בעבור המתנות בין משמרות, בהן נאלץ לשהות בשטח שדה התעופה, בלא יכולת מעשית לשוב אל ביתו.

בית הדין מתבקש להוסיף לסכומים אלה פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצויים בגין הלנת שכר, הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית כדין.