באוצר חוזים שיעור צמיחה גבוה יותר מברוב מדינות המערב

תחזית הצמיחה להמשך שנת 2005 ולשנת 2006 משקפת שיעור צמיחה הגבוה מהשיעור החזוי ברוב מדינות המערב, כך עולה מסקירה מאקרו-כלכלית שהכין משרד האוצר לקראת תקציב 2006.

הצמיחה מתבססת על המשך התרחבות הסחר העולמי, הרפורמות המבניות בכלכלה הישראלית, עמידת המדיניות הפיסקלית ביעדי ההוצאה והגירעון והעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים- דבר המאפשר סביבת ריבית ריאלית נמוכה התומכת בצמיחה.

ניתוח הסיכונים האפשריים לתחזית מלמד שהסיכון המרכזי הינו האטה בביקושי המדינות עמן סוחרת ישראל (למשל על-רקע המשך עליית מחירי הנפט) אשר יפגע ביצוא, וזעזוע שלילי בתיירות ובענפים נוספים שיתכן על-רקע שינוי לרעה במצב הביטחוני. עם זאת מציינים באוצר, מדיניות מוניטרית ופיסקלית מושכלות ומתואמות יכולות לתת מענה סביר לזעזועים מעין אלה.

מספר העובדים הישראלים צפוי לגדול ב%-3.1 ב-2005 וב-2.7% בשנת 2006, בדומה ל-2004. זאת בהנחה של התחדשות הירידה במספר העובדים הלא-ישראלים (זרים ופלשתינים), לאחר שבמהלך הרבעונים האחרונים חלה עלייה מדאיגה במספרם.

בשנים 2005 ו-2006 צפוי שיעור ההשתתפות להישאר בקרבת ה-55%, והמשך הגידול במספר המועסקים הישראלים יתמוך בירידה של שיעור האבטלה, ל 9.1% ב-2005 ו 8.7% ב-2006.

שיעור האינפלציה צפוי לגדול מעט בשנים 2006-2005, לאחר ירידת מחירים בממוצע שנתי ב-2004. שיעור האינפלציה הממוצע צפוי לעמוד על 1.0% ב-2005 ולעלות באופן זמני ל-2.6% ב-2006. זאת בהנחה שבנק ישראל, על-רקע שיעור האבטלה הגבוה עדיין, היעדר לחצים אינפלציוניים מקומיים ושיעור האינפלציה בפועל (אשר נשאר במהלך תקופה ארוכה נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה), לא ימהר להעלות את הריבית הריאלית לטווח קצר ויאפשר לשיעור האינפלציה לעלות בהדרגה.

צמיחה בקצב מתון של 3.3% ברבעון הראשון של השנה

שיעור הצמיחה בשנת 2004, 4.3%, מהווה שיפור משמעותי לעומת שלוש השנים הקודמות, בהן המשק היה שרוי במיתון ממושך. הגידול בתוצר העסקי בשנת 2004 היה גבוה הרבה יותר, והסתכם ב 6.1%. ברבעון הראשון של שנת 2005, המשק צמח בקצב מתון יחסית של 3.3% בשיעור שנתי, תוך עלייה בשיעור של 3.5% בתוצר העסקי. ההאטה בצמיחה ברבעון הראשון נגרמה בין היתר כתוצאה מהתמתנות קצב הצמיחה בארה"ב ובאזור האירו.

למרות ההשפעה הניכרת של הצמיחה בעולם על המשק הישראלי, באוצר מייחסים חשיבות רבה גם למדיניות הכלכלית כגורם המשפיע במידה רבה על קצב הצמיחה במשק. לאחר תקופה ארוכה שבה שיעורי הצמיחה במשק היו נמוכים משיעורי הצמיחה בעולם, התהפכה המגמה ובמהלך ארבעת הרבעונים האחרונים (עד הרבעון הראשון של 2005) צמח המשק הישראלי ב-4.2%, שיעור גבוה יותר מהצמיחה בעולם.

היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) גדל ב-16.4% בשנת 2004, אך בשיעור של 1.3% בלבד ברבעון הראשון של 2005. בתיירות הנכנסת נמשכה ההתאוששות המהירה במהלך החודשים האחרונים.

מספר התיירים שנכנסו לישראל דרך האוויר בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2005 (נתונים מקוריים) גבוה ב-25% וב 114% ממספר התיירים שנכנסו בחודשים המקבילים של השנים 2004 ו-2003 בהתאמה.

בניגוד לתיירות, בתחילת שנת 2005 חלה ירידה בהיקף יצוא הסחורות, ובמיוחד ביצוא תעשייתי (למעט יהלומים), שירד בשיעור של 4.0%. היבוא, לאחר עלייה של 12.0% בשנת 2004, ירד בשיעור של 2.4% ברבעון הראשון של 2005. אולם, נראה שבחודשים האחרונים נבלמה ירידה זו ובחודש מאי הייתה עלייה ביבוא הסחורות.

השיפור בחשבון השוטף במאזן התשלומים נמשך בשנת 2004 וברבעון הראשון של 2005. השיפור בחשבון השוטף משקף שיעור התרחבות מהיר יותר של היצוא לעומת היבוא. שיפור זה הושג, בין היתר, בשל המדיניות הפיסקלית בשנים האחרונות.

עלייה בצריכה הציבורית. העלייה בצריכה הפרטית נבלמה.

בעקבות מהלכים נחרצים לריסון ההוצאה הציבורית במהלך 2004 ובמסגרת התקציב לשנת 2005 והריביות הנמוכות יחסית בארץ ובעולם, הצריכה הציבורית ירדה ב-1.9% בשנת 2004 ובשיעור של 3.9% ברבעון הראשון של 2005. הצריכה הציבורית האזרחית ירדה ב-1.4% בשנת 2004, אך עלתה בשיעור של 4.1% ברבעון הראשון של 2005.

הצריכה הפרטית עלתה ב-5.7 אחוזים בשנת 2004, גידול מהיר מאד גם ביחס לצמיחת התוצר. ההאצה בצריכה הפרטית נבלמה ברבעון הראשון של שנת 2005, בו היא עלתה בשיעור של 0.8 אחוז בלבד. בלימה זמנית זו הייתה צפויה על-רקע הגידול המהיר ברבעונים הקודמים.

לאחר התאוששות ניכרת בחודשים האחרונים של 2004, ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ברבעון הראשון של 2005, בשיעור של 10.6%. השינוי במלאים תרם לגידול בתוצר בשנת 2004, בניגוד לשנה הקודמת. המלאים ללא יהלומים וחברות הזנק ירדו ב 0.4% תוצר ב-2004, לאחר ירידה של 1.4% תוצר ב-2003. התרומה החיובית של השינוי במלאים לצמיחה נמשכה גם ברבעון הראשון של 2005.

האטה ניכרת בצמיחת המדינות המתקדמות

באוצר מציינים את ההאטה הניכרת בשיעור הצמיחה במדינות המתקדמות, ובראשן ארה"ב, יחסית לשנת 2004. כתוצאה מכך, היצוא יגדל בשנים 2005 ו-2006 בקצב נמוך בהרבה מאשר בשנת 2004.
שיעורי הצמיחה (במונחים שנתיים) הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 ב-3.5% בארה"ב, 2.0% באזור האירו, 4.9% ביפן ו-2.0% בבריטניה.

שיעור הצמיחה בסין, לעומת זאת, נותר גבוה מאד (9.4%). אולם, הצמיחה המהירה בסין אינה מסיעת למשק הישראלי, מכיוון שהיצוא הישראלי לסין עדיין נמוך יחסית (2.4% מסך יצוא הסחורות ללא יהלומים). מצד שני, שיעורי הצמיחה הגבוהים בכלכלה הסינית מגדילים את הביקוש העולמי לחומרי גלם ותומכים בעלייה החדה במחירי הנפט ובמחירי חומרי גלם אחרים בשוק העולמי. עליית מחירי הנפט מאטה את הצמיחה במדינות המערב וביצוא הישראלי אליהן, ובמקביל מגדילה את מחירי הצריכה הפרטית ומקטינה את ההכנסה הריאלית של הצרכנים.

מאידך, ההשקעות (הן ההשקעות בנכסים קבועים והן השינוי במלאים) והגידול בצריכה הפרטית צפויים לתמוך בהמשך תהליך ההתאוששות של המשק. המשמעת הפיסקלית צפויה להימשך, תוך ירידה נוספת בגירעון התקציבי, אולם בניגוד לשנת 2004 לא צפויה ירידה ריאלית בצריכה הציבורית. תוצר המגזר העסקי צפוי לגדול בשיעור גבוה יחסית בשנים 2005 ו-2006, אם כי מעט פחות מאשר בשנת 2004.