החל משבוע הבא ניתן ליישם את חוק טל

בקרוב ייושם 'חוק טל', המעגן את הפטור משירות צבאי שניתן לבחורי הישיבות. על-פי החוק, יזכו בחורי ישיבות מדי שנה לדחיית שירות עד גיל 22.

ועדת המשנה של חוץ וביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ אהוד יתום, אישרה (יום ג', 28.6.05) את תקנות 'חוק טל' לדחיית השירות הצבאי של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם. אישור תקנות החוק, שעוכב במשך 3 שנים, מאיץ את יישום החוק בפועל, לאחר אישורן בשבוע הבא במליאת חוץ וביטחון של הכנסת.

חוק טל יאפשר לחרדים להשתחרר

חוק טל, נזכיר, הושג כפשרה והוא אמור להביא לשינוי חברתי שיאפשר גיוסם, ברצון ולא בכפיה, של חלק נכבד מבני הישיבות לצה"ל או לשירות אזרחי חלופי וכן להביא לשילובם של החרדים בשוק העבודה.

אחד מחידושיו העיקריים של החוק הוא מוסד השירות האזרחי שיאפשר לבחורי הישיבה לתרום לחברה, להשתחרר, ולהשתלב בשוק העבודה. שירות אזרחי אמור להיות בן שנה לפחות, והוא אף יכול לשמש תחליף לשירות מילואים.

על-פי החוק, בחורי הישיבות יוכלו לצאת לשנת הכרעה, מבלי שיחויבו בגיוס. לאחר שנה זו יעמדו בפניהם שלוש אפשרויות: חזרה לישיבה, הצטרפות למעגל העבודה ושירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי וביצוע שירות לאומי במשך שנה וחצי.

שרון מתנגד לחוק - יישומו מתעכב

ראש הממשלה, אריאל שרון, התנגד בזמנו (23.7.02) לאישור החוק בכנסת. בדברים שנשא במליאה אמר בשעתו: "לא יכול להיות מצב שבו חוק יצור אי שוויון בנשיאה בנטל בתחום שבו אנשים צעירים נדרשו ונדרשים לשלם אף במחיר חייהם כדי לקיים את ביטחון ישראל. בעמדתי העקרונית לא חל שינוי גם היום. כל אזרח, ללא ההבדל, חייב לשרת המדינה ולשאת בנטל".

"בלב כבד אצביע היום בעד החוק. תמיכתי, למרות כל מה שאמרתי, נובעת מכך כי הכרעה כזו עלולה להוביל לגיוס בכפיה, ואני שולל זאת עקרונית. אני לא רוצה לראות את המשטרה הצבאית פושטת בישיבות אני לא חושב שזה הפתרון הנכון", אמר שרון. זמן קצר לאחר אישור החוק במליאת הכנסת, הודיע ראש הממשלה בישיבת ממשלה שהתקיימה לאחר מכן על הקמת ועדה שתבחן מחדש את נושא גיוס תלמידי הישיבות ותגבש המלצות שיחליפו את "חוק טל".

קבלת הצעת החוק עוררה גם הגשת מספר עתירות לבג"צ בהן נטען כי החוק אינו חוקתי. בעתירות, שהוגשו על-ידי התנועה למען איכות השלטון, תנועת "ישראל אחרת", עו"ד יהודה רסלר וח"כ
לפיד, טענו העותרים כי "חוק טל" מפלה בין דם לדם, כי מדובר בפגיעה בשיוויון העולה לכדי פגיעה בכבוד האדם.

מנגד, נדרש היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לנושא ואף פנה (9.11.04) לראש הממשלה, להתערב בקידום יישום החוק, בשל עיכובו הממושך. במכתבו ציין מזוז, כי עיכוב יישום החוק נובע בשל מחלוקת בין משרד העבודה לאוצר לגבי אופי השירות האזרחי, אי אישור התקנות והוראות מינהל הגיוס שאינן עולות בקנה אחד עם מסקנות ועדת טל. כמו-כן הציע להקים מינהלת שתביא ליישום החוק בזמן סביר.

תקנות דחיית השירות לתלמידי ישיבות

התקנות לדחיית השירות לתלמידי הישיבות שאושרו היום בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, הן טכניות בעיקרן ומפרטות את ההליכים וההסדרים בגינם יכול תלמיד ישיבה לקבל פטור משירות צבאי. כך למשל, קבועות התקנות, כי לא ינתן צו דחיית שירות אלא למי מתקיים בו אחד מתנאים האלה:

למד באופן סדיר בישיבה תורנית, תיכונית או מיקצועית מיום שמלאו לו 16; למד בבית ספר תיכון ממ"ד ונבחן במבחן בגרות בתלמוד בהיקף של 5 יחידות לימוד, או מתעתד להיבחן במבחן; למד באופן סדיר בישיבה הממוקמת בחו"ל מיום שמלאו לו 16. אפשרות נוספת היא, שיינתן צו דחיית שירות למי שחזר בתשובה.

התקנות מסדירות גם את לוחות הזמנים להגשת בקשה לדחיית שירות, דרך הגשת הבקשה, התנאים המותרים לתלמיד הישיבה להמשיך את לימודיו בישיבה, יציאות תלמיד הישיבה לחו"ל, זכותו לעבור בין ישיבות, למידה בשני כוללים, הכללים הנהוגים למי שחדל לקיים את התנאים, מה קורה באם השר הממונה מיסר ישיבה מרשימת הישיבות המותרות ועוד.