בית המשפט: בעל רכב ישלם למוסך לאחר שלא נטל את רכבו

השופטת מיכל ברק-נבו מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, חייבה לאחרונה בעל רכב לשלם למוסך בגין ימי שמירת הרכב שלו, לאחר שלא נטל את רכבו מהמוסך.

הסכסוך החל ביום 1.1.05 שעה שנתקע רכבו של בעל הרכב ונגרר למוסך. היה זה יום שבת והמוסך היה סגור. לטענת בעל הרכב, התברר לו שהבעלות במוסך, שהוא מוסך שבו משפחתו מטפלת ברכב מזה שנים, התחלפה. ביום 7.1.05 הודיעו לו כי הרכב מתוקן והתיקון עלה 6,309 ש"ח. כאשר בא לקחת את הרכב, סרב בעל המוסך לקבל את התשלום בהמחאות ודרש תשלום במזומן או בכרטיס אשראי.

לדברי בעל הרכב, בעבר תמיד קיבלו ממנו וממשפחתו תשלום בהמחאות, כאשר המקום היה בבעלות הבעלים הקודמים. לדבריו, שילם 1,000 ש"ח במזומן ולמרות זאת, סרבו בעלי המוסך לשחרר את הרכב.

הואיל ובעל הרכב לא שילם, החזיק המוסך בכלי הרכב, ולכן זה הגיש תביעתו על סך 17,800 ש"ח לפי תעריף של שכירת רכב לכל יום שבו כלי הרכב הלו מוחזק אצל המוסך הנתבע (250 ש"ח ליום).

טענות המוסך:

לטענת המוסך, הבעלות במוסך אכן התחלפה. בעל הרכב הגיע למרכז השירות של המוסך לאחר שהרכב נגרר למוסך, הוא קיבל הצעת מחיר לתיקון הרכב ואישר אותה. נציג המוסך אמר לבעל הרכב מראש שהתשלום צריך להעשות במזומן או באשראי, ובנוסף - יש שלט מאיר עיניים ליד דלפק הקבלה המודיע עובדה זו ללקוחות (צורפה תמונה הממחישה זאת לכתב ההגנה). בעל הרכב אכן רצה לשלם באשראי, אך אז התברר מחברת האשראי כי אין אישור לביצוע תשלומים של 800 ש"ח לחודש, כפי שביקש.

לכן, נטען, התובע הציע לשלם בשיקים דחויים, אך במוסך סרבו לבקשה, הן משום שסוכם אחרת, והן מאחר שסירובה של חברת האשראי ליתן לבעל הרכב התובע אשראי, עוררה במוסך חשש כי מדובר בלקוח עם סיכון גבייה. התובע לא שילם את חובו, ולכן המשיכו במוסך להחזיק ברכב המתוקן, עד אשר ישלם התובע את חובו.

בנוסף, הגיש המוסך תביעה שכנגד, בגין איחסון הרכב בכל יום שבו הושאר הרכב. התביעה שכנגד הועמדה על סך של 1,064 ש"ח, כאשר החישוב נעשה על-פי 35 ש"ח לכל יום איחסון עד הגשת התביעה.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר הראיות שבפניה, הגיעה השופטת למסקנה שדין התביעה להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

בית המשפט פסק, כי התובע ידע בטרם אישר את התיקון מהם תנאי התשלום הנהוגים אצל הבעלים החדש של המוסך. כל טענותיו בענין אי קבלת הודעה בנושא זה - לא זו בלבד שאין להן בסיס, אלא שאין להן כל השלכה על ההתקשרות, מאחר שהוכח כי טרם אישור ביצוע התיקון על-ידי התובע ידע את כל הפרטים הרלבנטיים להתקשרות, לרבות את זהות הבעלים של המוסך.

התיקון בוצע ולכן העבודה שלשמה נמסר כלי הרכב נעשתה כראוי, והמוסך זכאי לתשלום בגין עבודתו. התובע סרב לשלם באמצעי התשלום המקובלים על המוסך למארות שאלה סוכמו מראש עם התובע.

בית המשפט הדגיש כי בנסיבות שתוארו, כאשר לתובע אין כרטיס אשראי, אלא רק כרטיס המאפשר לו למשוך כספים ממכשיר אוטומטי, חשש המוסך לאפשר לו תשלום בהמחאות דחויות, היה סביר בנסיבות הענין.

משכך נפסק, המוסך היה רשאי להחזיק ברכב עד מועד התשלום, ולתובע אין כל זכות לפיצוי בגין אי החזרת הרכב לחזקתו.

באשר לתביעה שכנגד נפסק כי על בעל הרכב לשלם למוסך בגין התיקון שביצע ובגין אחסנת הרכב.