מס הכנסה העניק במשך עשור (עד 2001) הטבות משמעותיות ליזמים ולעובדים בתחום ענף ההיי-טק, וזאת באופן החורג מהחוק ומפקודת מס הכנס, ותוך הימנעות משקיפות בנושא זה.
ההטבות ניתנו כדי להקטין את חבות המס של נישומים על רווחי הון - במדינות המערב חבות המס קטנה יותר, ובכך לייצור תמריץ ליזמים ולמשקיעים להעתיק את מקום רישום העסק והפקת ההכנסה לתחומי מדינת ישראל.
במטרה לעודד יזמים ומשקיעים לפעול בישראל, ונוכח מחלוקות משפטיות, נעשו עימם הסדרים שונים, אך אלה חרגו כאמור מהחוק ומפקודת מס הכנסה. ההסדרים נגעו במיוחד למיסוי אופציות לרכישת מניות, וכן להשקעות בקרנות הון סיכון. מכך נהנו, כאמור, גם העובדים.
להלן "הסידורים" החורגים שנעשו:
- הנציבות התירה לחברות לנכות הוצאות בגין אופציות המקנות זכויות לרכישת מניות שהעניקו לעובדיהן לפי סעיף 3(ט) לפקודה, אף שהעניין אינו קבוע בפקודה והיה מנוגד להוראות הנציבות;
- שיעור המס שקבעה הנציבות על הרווח שנוצר לעובדים מאופציות למניות הנסחרות בחו"ל, קטנים מאלה הקבועים בפקודה;
- הנציבות איפשרה למקבלי אופציות להיכלל בהסדר למיסוי מקל אף שלא עמדו בתנאים המזכים להיכלל בו;
- הנציבות נתנה לקרנון הון סיכון אישורים שהכנסתן תחויב במס בשיעור קטן מהקבוע בפקודה.
המבקר קובע, כי ההסדרים הנ"ל נוגדים עקרונות השקיפות שצריכים לחייב את פעולותיהן של רשויות ציבוריות והפעלת הסדרים כאלה עם נישומים מסוימים פוגע ביכולת כלל הנישומים לכלכל צעדיהם בהתבסס על מדיניות מס ברורה. "שיטת פעולה זו של הנציבות הביאה לעתים לחוסר אחידות בהסדרי המיסוי האמורים".
המבקר קובע, כי "לחלק ניכר מן ההסדרים שעשתה הנציבות לא היה בסיס ברור בחוק. העובדה שלא נקבעו קריטריונים ברורים יצרה אי-ודאות וחוסר אחידות בקשר להסדרי המיסוי בענף. ההסדרים עם כל קרן הון בנפרד, שלא על יסוד כללים אחידים ושלא פורסמו ברבים, מנוגדים לעיקרון הצדק האופקי ולעיקרון השקיפות והם פוגעים בנישום שכן אינם מאפשרים לו לתכנן מראש את צעדיו הכלכליים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה