סופית: הגורים האוזבקים יישארו בארץ

משרד החקלאות הודיע (יום א', 26.6.05) על החלטתו כי גורי הכלבים האוזבקים יישארו בארץ - באופן סופי. למרות זאת בעמותת "תנו לחיות לחיות" מדגישים, כי העמותה היא שמחויבת למעשה לעתידם של הגורים.

על-פי ההחלטה, על העמותה לחתום על שיק ביטחון על סכום של 100,000 שקלים המחייב אותה לדאוג למזון מיוחד לגורים למשך שלושה חודשים ועל כך שבמידה ויהיו הגורים חולים - על העמותה לדאוג לטיפול בהם אך ורק בבית החולים הווטרינרי. בעלי הכלבים יודעים, כי מדובר בטיפולים יקרים ביותר.

בעמותה מקווים, כי אחת מחברות המזון הגדולות תרים את הכפפה ותיתן חסות לחודשים בודדים אשר תסייע להחזיק את הגורים בחיים - ובארץ, עד שיימצא להם בית.

ממשרד החקלאות נמסר, כי הגורים האוזבקים יישארו בישראל בהסגר בניגוד לעמדת המשרד. הגורים יישהו בהסגר עד להשלמת ששת החודשים הנדרשים על-מנת להבטיח את בריאות הציבור ולוודא כי אינם חולים בכלבת.

"לאחר שהופקדו כספי העירבון עבור גורי הכלבים האוזבקים, יישארו הגורים בישראל בניגוד לעמדת משרד החקלאות כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם צער בעלי חיים. הגורים". משרד החקלאות נמצא במגעים עם מספר גורמים על-מנת להעביר את הגורים להמשך ההסגר במקום בו ניתן יהיה למזער, ככל הניתן, את הפגיעה בהם ולמנוע צער בעלי חיים, כיוון שעליהם לשהות עוד תקופה לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח.

דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, דפנה יוריסטה, הדגישה כי עמדת משרד החקלאות נותרה בעינה, כך נמסר, "כי עדיף היה אילו יכלו הגורים לחזור לבית הגידול ממנו הגיעו ולא להיות מאחורי סורג ובריח עד הגיעם לגיל 9 חודשים. מעבר לצער שנגרם לכלבים מעצם החזקתם בהסגר תקופה כה ממושכת, נגרם להם נזק ממשי הפוגע בחוסר יכולתם לפתח כישורי סוציאליזציה עם כלבים אחרים ועם בני אדם. עם זאת, מקבל המשרד את עמדת בית המשפט וישתף פעולה ככל הניתן על-מנת להקל את מעבר הגורים".

הפרשה החלה כשלפני מספר שבועות הגיעו כ-40 הגורים מאוזבקיסטן לישראל בהזמנה של סוכן כלבים מקומי, אך הרשויות בישראל סרבו להכניסם ארצה, כאמור, ויחד עם זאת לא הצליחו לאחסנם בצער בעלי חיים.

הגורים נשארו בכלובים בשדה התעופה, כשהגורמים היחידים שדואגים להם אלו הם עובדי ממ"ן אשר נתנו להם אוכל מידי פעם. חלק מהגורים מתו בתקופה זו. בחודש שעבר דווח כי אחד הגורים לקה במחלת מעיים קשה ומת, מה שחיזק את הטענה כי הטסת הגורים מסכנת את חייהם.