במסגרת הבדיקות שערך, בחן מבקר המדינה את מערכת בתי המשפט לענייני משפחה. בולטים במיוחד הליקויים שמצא המבקר בפעילות בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.
מאז הקמתה של מערכת בתי המשפט לענייני משפחה באוקטובר 1995 ועד יולי 2001, נפתחו 206,675 תיקים. נוסף עליהם הוגשו 184,592 בקשות בהליכי ביניים. כ-50% מהתובענות נפתחו בבית המשפט ברמת-גן.
בדיקה מדגמית בבית המשפט ברמת גן נעשתה ב-92 תובענות שנפתחו בין אוקטובר 1995 ועד דצמבר 1999. המבקר מצא ליקויים ב-51 מבין 92 התיקים (בסה"כ 55% מהתיקים). בחלקם מצא המבקר יותר מליקוי בודד.
במשרד המבקר מעריכים כי מהמדגם ניתן להסיק כי לפחות קרוב ל-50% מהתובענות שטופלו בבית המשפט ברמת גן, סובלות מליקויים.
כמו כן, גילה המבקר כי מזכירות בית המשפט (בית משפט אחר) לא ביצעה מעקב אחרי כ-13% מהתיקים שנפתחו - מעקב אשר היה עשוי למנוע ליקויים של אי ביצוע פעולות בתיקים פתוחים.
במחשבי בתי המשפט נמצאו רישומים מוטעים ובלתי מעודכנים לגבי התפתחויות חשובות בתיקים (כגון: מתן פסקי דין).
המבקר מצא כי חסרים נוהלי עבודה קבועים וכתובים המקיפים את תחומי פעולתן המשותפת של מזכירויות בתי המשפט ברחבי הארץ. בנוסף מצא כי אין הליך סדיר של בקרת איכות על הטיפול בתיקים במזכירויות.
המבקר קובע כי על הנהלת בתי המשפט לנתח את התהליכים ולקבוע אמות מידה לפרקי הזמן הנאותים או המירביים לביצוע הפעולות.
עיכובים בטיפול:
ב-8.7% מהמקרים שנבדקו, נמשך אחד משלבי הטיפול בתובענות (כמו קביעה או דחייה של סיכומים) פרק זמן של בין 6 חודשים לשנה ועשרה חודשים.
יחידות הסיוע:
על-פי התקנות, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי להפנות את הצדדים לטיפול ביחידת סיוע. בצו ההקמה של היחידות נקבע, כי כל יחידת סיוע תורכב מעובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. מנתוני היחידה הארצית על היחידה לסיוע במשרד המבקר עולה, כי בחמישה בתי משפט טרם מונו פסיכולוגים או פסיכיאטרים ליחידת הסיוע. כמו כן, עולה, כי במערכת המחשב של יחידות הסיוע לא נכללים דוחות על פעולות הפסיכולוגים או הפסיכיאטרים.
ייצוג משפטי:
המבקר חשף, כי במהלך הדיונים בפני בית המשפט לענייני משפחה 63% מתדיינים לא זכו לייצוג משפטי. בחלק מהמקרים נמצא אחד מהצדדים מקופח מסיבה זו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה