אחד הפרקים החמורים ביותר - המעלה חשד לליקויים חמורים ואף מעלה חשד לעבירות פליליות - נוגע לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל. על-פי הדוח, פרנקל (חתן פרס ישראל!), קיבל מאות אלפי ש"ח - באופן בלתי חוקי לכאורה ותוך חריגה מהמקובל בבנק ישראל, עם פרישתו מתפקיד נגיד בנק ישראל.
[הדוח המלא של המבקר, ראו הקישור המצ"ב]
על-פי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, ולפי החלטות הממשלה מ-1969, שכרו של נגיד בנק ישראל ותנאי עבודתו, מוקבלים לאלה של שר בממשלה. ואולם, פרנקל, שניצל את ההטבות המיוחדות הניתנות לשרים (למשל - אש"ל בחו"ל), לא הסתפק בזאת. לכן פעל - כך על-פי הדוח, לקבלת תנאים טובים יותר ולהוצאת כספים מבנק ישראל, בדרך הנוגדת את החוק. כך נהג תוך ניצול לרעה של מעמדו, תוך חריגה מעמדתו של היועץ המשפטי של בנק ישראל.
הנימוק שהועלה בפני המבקר: שכרו של הנגיד נמוך מזה של חלק מהפקידים הבכירים בבנק, ולכן נעשה "מקצה שיפורים". המבקר אליעזר גולדברג יוצא בחריפות נגד מתן ההטבות באופן הנוגד את החוק. "הליקויים שהובאו בדוח מצביעים על הליך לא תקין של קבלת החלטות בנושאים הקשורים לזכויות ולתשלומים שונים שאושרו לנגיד לשעבר. גם אם נוצר מצב במערכת השכר בבנק, שלפיו שכרו של הנגיד קטן משכרם של בכירי הבנק הכפופים לו, הרי שתיון הדבר יכול להיעשות רק בדרך של פנייה רשמית לממשלה לשנות את ההחלטה בדבר השוואת שכר הנגיד לשכרו של שר, או לאשר בנושאים מסוימים תנאים שונים מאלה החלים על שרים. אין זה ראוי שעובדים הכפופים לנגיד יאשרו תשלומים שונים לנגיד, בהסתמך על קטעי הסדריםש אינם אמורים לחוק עליו, בניגוד לתקדימים שננקטו לגבי נגידים קודמים, ושלא על דעת היועץ המשפטי של הבנק".
המבקר התייחס בביקורתו לעניינים הכספיים שלהלן. נביא כאן את עיקרי הדברים, מתוך תקציר הדוח:
- בתום כהונתו ל פרופ' פרנקל, ינואר 2000, שולם לו פדיון ימי מחלה בסך של כ-100,000 ש"ח (נטו), אף כי בחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, לא נאמר דבר על זכאות לפיצויי על חופשת מחלה שלא נוצלה. ואכן, שרים אינם מקבלים פדיון ימי מחלה בעת שהם חדלים לשמש בתפקידם. את ההחלטה בעניין זה, שהיתה גם מנוגדת לתקדימים שנוצרו לגבי נגידים קודמים, קיבל מנהל בכיר בבנק שהיה כפוף לפרופ' פרנקל;
- בשנים 1998-1991 עשה הבנק את ההתחשבנות עם פרופ' פרנקל בעניין החזר הוצאות אש"ל בחו"ל, בהתאם לכללים החלים על שרים. בסוף 1998 הורה המנהל הבכיר לחשב מחדש את החזרי ההוצאות, רטרואקטיבית מיום כניסת פרופ' פרנקל לתפקיד הנגיד, על-פי הנהלים החלים על חברי הנהלת הבנק. כתוצאה מהחישוב החדש שעשה הבנק שולמו לפרופ' פרנקל הפרשים בסך כ-20,000 דולר עבור 623 ימי שהייה בחו"ל בשבע השנים האמורות. במסגרת ההתחשבנות הרטרואקטיבית לא בדק הבנק את הדיווחים שהיו בידיו על הוצאות אירוח ששילם פרופ' פרנקל בשהותו בחו"ל, באמצעות כרטיסי אשראי שהעמיד הבנק לרשותו;
- באמצע שנת 1998 עשה הבנק התחשבנותב קשר לפדיון ימי חופשה שלא נוצלו בקדנציה הראשונה של פרופ' פרנקל (1996-1991); בחישוב נוכו מיתרת החופשה 25 ימים, כנדרש בהוראות החלות על שרים. באפריל 1999 הורה המנהל הבכיר לבטל את ניכוי הימים כאמור בנימוק שנבצר מהנגיד לצאת לחופשה מאחר שלא מונה לו משנה; בגין פדיון 25 ימי החופשה שולם לפרופ' פרנקל סכום של כ-30,000 ש"ח;
- במהלך שנות כהונתו של פרופ' פרנקל כנגיד התקיימו בבנק דיונים רבים כדי להסדיר לו צבירה של זכויות אקדמיות (קרן לקשרי מדע בין-לאומיים וזכויות שבתון). הבסיס לדיונים אלה היה שיחותש התקיימו עם פרופ' פרנקל טרם מינויו, שבהם נאמר לו כי בנושא זה ינהגו עמו כפי שנהגו כלפי הנגיד שקדם לו. למרות ההיקף הכספי הגדול של עלות ההסדר לא פורטו בכתב התנאיםש הובטחו לו; במסמך של האוניברסיטה מ-1997 הוערכה עלות ההסדר בכ-21,000 דולר לשנה.
משהתברר לבנק כי לא ניתן להפעיל את ההסדר במסגרת האוניברסיטה שבה כיהן פרופ' פרנקל בעת ובעונה אחת עם כהונתו כנגיד, סוכם באופן חריג כי הבנק יקים למטרה זו קרן פנימית בנאמנות. לאחר פרישתו של פרופ' פרנקל, הועלה נושא זה לדיון אצל הנגיד החדש; עקב התנגדות היועץ המשפטי של הבנק, טרם הוכרעו חילוקי הדעות בנושא זה.
בדין וחשבון הפרטני של המבקר, הוא מגלה את שרשרת הדיונים והתכתובות הפנימיות בתוך הבנק, שאיפשרו - שלא כדין, את התשלומים הבלתי חוקיים לכאורה לפרופ' פרנקל. המבקר מותח ביקורת לא רק על פרנקל, אלא גם על יתר הבכירים בבנק ישראל שנתנו ידם למתן התשלומים הנ"ל, ובהם גם על הנגיד הנוכחי, דוד קליין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה