ניקוטין - פועל כמו הרואין

מחקר חדש מוכיח פעם נוספת עד כמה קשה להפסיק לעשן, וגם אם לא מדובר במתן תירוץ מדוע לא לעשות זאת הרי שלפחות ניתן יהיה לגלות סלחנות מה למעשנים שנורא רוצים... אבל לא יכולים.

במחקר שנעשה בעכברים, חוקרים מפנסילבניה גילו כי הניקוטין משפיע על המוח באמצעות אותו מנגנון כמו הרואין וסמים נרקוטיים אחרים.

יתירה מכך, כאשר עכברים מכורים לניקוטים הושמו באותו כלוב בו קיבלו ניקוטין קודם לכן, התרחשו אותם סימנים במוח שאירעו כשלעכברים ניתן ניקוטין - מה שמראה כי אותות מסויימים מחזקים את ההתמכרות.

אך תרופה המבטלת את השפעות הסמים הנרקוטיים חוסמת הן את השפעת הניקוטין במוח והן את ההשפעה הדומה שהתרחשה כאשר העכברים היו בכלוב אותו קישרו לניקוטין.

ניקוטין - כמו הרואין

כל מי שניסה להפסיק לעשן יודע כי ניקוטין הוא חומר ממכר ביותר, אך נעבר לכך, גם ישנם מצבים מסויימים המעודדים את התשוקה לעשן.

חלק מהשפעתו הכה חזקה של הניקוטין על מעשנים נובע מהשפעתו על רמות הדופמין במוח, הקשור לתחושות של הנאה. אך קיימות ראיות ממספר מחקרים כי ניקוטין גם גורם לעלייה ברמות האופיואידים - כימיקלים המופיעים באופן טבעי הדומים לסמים הנרקוטיים.

במחקר הנוכחי, גילו החוקרים מאוניברסביטת פנסילבניה כי ניקוטין אכן משפיע על סדרת ריאקציות כימיות במוח המופעלת על-ידי הרואין וסמים נרקוטיים אחרים - לפחות בעכברים.

בניסוי, העכברים שקיבלו ניקוטין הראו עלייה ברמות הפרוטאין הנקרא CREB. פרוטאין זה מעורב בתגובת המוח לשימוש בסמים רבים.

אך רמות הפרואטין עלו לא רק כאשר ניתן לעכברים ניקוטין אלא גם כאשר הושמו במיקום בו קיבלו קודם לכן את הניקוטין. ממצאי הניסוי דווחו בעיתון "Neuron".

יש מרפא למעשנים

השפעות אלו נעדרו אצל עכברים החסרים קולטני אופיואידים, המגיבים למשככחי הכאבים הטבעיים של הגוף כמו גם לסמים כמו הרואין ומורפיום.

מנה אחת של התקופה נלוקסון (סם סינטטי לא ממכר) המבטלת את השפעות ההרואין וסמים דומים אחרים, חוסמת את שתי התגובות - לניקוטין ולמיקום הקשור אסוציטיבית לניקוטין.

תוצאות הניסוי העלו את האפשרות של שימוש בתרופות החוסמות את האופיואיד כדי לטפל בהתמכרות לניקוטין.

במחקרים שנעשו בעבר, תרופות חוסמות אופיואיד לא נמצאו יעילות כסיוע לאנשים בהפסקת עישון. אך החוקרים ציינו כי מחקרים אלו בוצעו בבתי חולים או במעבדות, ולא במקומות בהם אנשים מעשנים. הגיוני יותר, לטענתם, לבדוק את השפעותיהן של תרופות אלו כשהן נלקחות בדיוק לפני שאנשים נמצאים במצב בו יתפתו להדליק סיגריה.

נאוה עינבר דוברת האגודה למלחמה בסרטן: "מנגנון ההתמכרות לניקוטין דומה למנגנון ההתמכרות לסמים קשים. עשרות שנים הכחישה תעשיית הטבק את עובדת היות הניקוטין שבטבק חומר מממכר והוא הוגדר כחומר מענג. רק בשנת 1996 הכריז ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) על הסיגריה כ"מיתקן להעברת סם" (Drug Delivery Device) והסם המדובר הוא ניקוטין, החומר הממכר שבסיגריה.

מנגנון ההתמכרות לניקוטין דומה למנגנון ההתמכרות לסמים קשים (כגון הרואין וקוקאין). הניקוטין הנספג בגוף תוך 7 שניות, גורם לשחרור חומר הנקרא דופמין היוצר תחושה של הרגשה טובה ומגביר את יכולת הריכוז ואת תחושת העונג. אצל מעשנים קבועים נדרשת כעבור זמן מה, כמות גדולה יותר של סיגריות על מנת להשיג את דרגת ההשפעה של הניקוטין. כך על-מנת להמשיך ולהרגיש את אותה תחושת עונג, מגבירים המעשנים את כמות הסיגריות שהם צורכים, בדיוק כמו המכורים לסמים אשר לאורך זמן מגדילים את כמות הסם על מנת להשיג את אותה תחושה. מעשנים כבדים מציתים סיגריה לא בכדי להירגע, אלא בכדי להפסיק את תחושת אי הנוחות הנגרמת להם בעקבות ירידת רמת הניקוטין בדמם.

בקרב מעשנים אשר מפחיתים את כמות הסיגריות או מפסיקים לעשן באופן פתאומי, עלולים להופיע בטווח של 24 שעות, לפחות ארבעה מתסמיני הגמילה הבאים: מצב רוח דיכאוני נדודי שינה, נטייה לכעס ורוגז, חרדה ועצב, קושי להתרכז, אי שקט, קצב לב מופחת, תאבון מוגבר, כאב ראש וסחרחורת. בנוסף לתופעות אלו מתועדים בין הנגמלים מעישון, כמיהה לניקוטין, התמכרות לדברי מתיקה, קושי לבצע משימות הכרוכות בערנות והאטה ב – EEG (הפעילות הנרשמת במוח)".