בתום ספירת הקולות בבחירות לנשיאות אירן התברר כי אף אחד מהמועמדים לא עבר רף 50 האחוזים וביום ו' (26.6.05) ייערך סיבוב שני.
שני המועמדים שיתמודדו בסיבוב השני: הנשיא לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני וראש עיריית טהרן השמרן, מחמוד אחמדינג'אד.
בניגוד לתחזיות המוקדמות, נרשם שיעור הצבעה גבוה יחסית - 62 אחוזים. שר הפנים האירני מסר כי במחוזות מסוימים אף הגיע ל-80 אחוזים. נעילת הקלפיות ברחבי המדינה נדחתה בארבע שעות בשל התורים הארוכים.
שיעור ההצבעה הגבוה מהווה ניצחון חשוב למנהיגי אירן והתרסה כלפי הממשל האמריקני, שמיהר ביום ה' להגדיר את הבחירות: "לא דמוקרטיות".
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, אמר: "הבחירות באירן נועדו לשמר את כוחם של מספר שליטים. מדובר בהתעלמות מוחלטת מדרישותיה הבסיסיות של דמוקרטיה מתוקנת. אני אומר לעם האירני, כשתאבקו למען החופש שלכם, ארה"ב תעמוד לצידכם".
מזכירת המדינה קונדוליזה רייס אמרה: "מאמצי הרפורמה באירן צעדו לאחור. על אירן להנהיג פתיחות פוליטית, להפסיק לתמוך בארגוני טרור ולהגיע להסכם עם האיחוד האירופי על תוכנית הגרעין שלה".
מנהיגה הרוחני של אירן, האיתוללה עלי חמינאי, אמר (יום ו') כי הוא מקווה ששיעור הצבעה גבוה יוכיח את תמיכת העם האירני במשטרו. חמינאי הביע תקווה כי הנשיא שייבחר יוכל לפתור את בעיותיה של הרפובליקה האיסלמית.
שבעה מועמדים בלבד הורשו להשתתף בבחירות. מועצת חכמי דת ושופטים איסלמים פסלו השתתפותם של 1,007 מועמדים אחרים, בהן נשים רבות. רק ברגע האחרון ולאחר לחץ ציבורי כבד אושרה מועמדותו של המנהיג הרפורמיסט, מוסטפא מועין.
המועמד המוביל, אכבר האשמי רפסנג'אני (71), שימש נשיא אירן בשנים 1979-1989, נחשב ל"שמרן מתון". כדי לזכות בקולות הבוחרים, שיחרר ערב הבחירות מספר הצהרות מתונות ומפתיעות.
ביום ד' אמר כי מלבד הסתייגויות מסוימות הוא תומך ביוזמת השלום הסעודית הקוראת לכינון קשרים עם מדינת ישראל תמורת נסיגה ישראלית לקו הירוק. כמו כן הפתיע לא פחות, כשאמר שבמידה וישראל תיסוג מחוות שבעא, ניתן יהיה לשקול את פירוקו מנשקו של ארגון החיזבאללה.
בנושא הגרעין הודה כי אירן לא דיווחה בתחילה על פרויקט הגרעין שלה, אולם כשהחלה לעשות זאת דיווחה בשקיפות מלאה.
46.8 מיליון אירנים זכאים להצביע בבחירות - כל אירני מעל גיל 15. הצעירים הינם אלו שמכריעים את תוצאות הבחירות.
שיעור ההצבעה הגבוה ביותר נרשם בבחירות ב-1997 (80%). המועמד המתון מוחמד חתאמי זכה אז ב-69 אחוזי תמיכה. בבחירות 2001 זכה חתאמי ב-77 אחוזי תמיכה.
על-פי החוקה האירנית לא יכל חתאמי להתמודד לתקופת כהונה שלישית רצופה, אך יוכל לעשות זאת בבחירות הבאות.
צילום: חתאמי מצביע [AP]
צילום: חמינאי מצביע [AP]
צילום: הצעירים הכריעו [AP]
צילום: מועין מצביע [AP]
צילום: צעירות אירניות ממתינות להצבעה [AP]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה