בית המשפט העליון, בהרכב של 11 שופטים, דחה הבוקר (יום ה', 9.6.05) את כל 12 העתירות שהוגשו נגד יישום תוכנית ההינתקות בצפון השומרון ובדרום רצועת עזה. יחד עם זאת, הורה בית המשפט העליון על שינויים בחוק פינוי-פיצוי, במיוחד בנושאים הכלכליים.
כבר בפתח פסק הדין נותנים השופטים ביטוי למצב הקשה השורר עתה בישראל, על-רקע תוכנית ההינתקות, ועל הקושי שלהם, כשופטים, לפסוק. וכך הם כותבים:
"ימים קשים הם ימים אלה. העם מפולג. מרחף חשש של אלימות. ניתוק קשה ומכאיב של אלפי מתיישבים ישראליים מחבלי ארץ בהם חיו שנים רבות עומד להתרחש. הכנסת והממשלה קיבלו הכרעות מדיניות קשות שהינן בעלות אופי היסטורי ממש. על פיהן מתנתקת ישראל מאזור חבל עזה ומאזור צפון השומרון (להלן – השטח המפונה). עתה עומדת בפנינו ההכרעה המשפטית, אם החקיקה של הכנסת ליישום תוכנית ההתנתקות היא חוקתית ואם פעולות על פיה הן חוקיות. אף הכרעה זו קשה היא. אמת, איננו מכריעים בתבונתה של החלטת הניתוק. דנים אנו אך בחוקתיותה ובחוקיותה. אך גם בחינה משפטית-נורמטיבית עוסקת בבני אדם. כאבם הוא גדול ומר. לא נוכל ולא נרצה להתעלם ממנו. אך את תפקידנו עלינו לבצע".
[לפסק הדין המלא, הקליקו כאן]
השופטים בעתירות: הנשיא אהרן ברק, המישנה לנשיא מישאל חשין, השופטת דורית ביניש, השופט אליעזר ריבלין, השופטת אילה פרוקצ'יה, השופט אשר גרוניס, השופטת מרים נאור, השופטת עדנה ארבל, השופטת אסתר חיות, השופט יונתן עדיאל.
העותרים נמנים עם הנפגעים הישירים מתוכנית ההינתקות: תושבי הישובים העומדים בפני פינו, וכן עסקים וחברות שיאלצו להעביר את עסקיהם. כמו כן עתרו המועצה האזורית חוף עזה וח"כ בנימין אלון.
העתירות נדחו בקולותיהם של עשרה שופטים, ובראשם הנשיא אהרן ברק. השופט אדמונד לוי הציע לקבל את העתירות. בפסק הדין המחזיק כ-320 עמודים, נקבע בדעת הרוב, כי אין בעיה חוקתית ביישום ההינתקות.
פסק הדין התקבל באכזבה על-ידי העותרים, אף-כי היא צפוי. עו"ד יצחק מירון שייצג חלק מהעותרים, ציין עם זאת, כי פסק הדין מחייב את הממשלה לערוך שינויים בחוק פינוי-פיצוי, כך שהמפונים לא ייפגעו כלכלית יתר על המידה. הוא ציין, כי העותרים מברכים על דעתו החולקת של השופט אדמונד לוי.
ראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, אמר בתגובה ראשונית, כי בית המשפט דחה את העתירות אך העם נתן פסק דין אחר. שמעוני התייחס לסקרים מן הימים האחרונים, המצביעים על ירידת התמיכה בתוכנית ההינתקות. שמעוני ביקר בנוסף את השופטים, על-כך שנמנעו מלבקר בגוש קטיף קודם שהכריעו בעתירות.
שיפור בפיצויים
בית המשפט הורה על בטלותן של כמה קביעות מהותיות בחוק פינוי-פיצוי, מה שעשוי לאפשר למפונים לקבל תמורה גבוהה יותר בגין נכסיהם ובתיהם. במיוחד הורה בג"צ לבטל את הוראת החוק הקובעת גיל מינימום של 21 שנים, לצורך קבלת מענק אישי; בג"צ הורה על בטלות המועד שנקבע (6.6.05) כמועד לקבלת מענק הסתגלות, ופסק כי המועד הקובע הוא המועד שנקבע כתאריך הפינוי; בג"צ ביטל גם את הוראת החוק, שקבעה כי מי שהסכים לחישוב ערך נכסיו (לצורך פיצוי) לפי שומה פרטנית, אינו יכול לחזור בו וללכת למסלול אחר. בג"צ פסק כי הוא יוכל לחזור בו תוך 30 יום במסגרת ערעור.
פסק הדין, המבטל כאמור כמה מהוראות חוק מהותיות הנכללות במסגרת חוק פינוי-פיצוי, עלול עתה להעמיד קשיים בפני הממשלה, שכן פסק הדין מחייב את הממשלה - היא המשיבה המרכזית, להביא בפני הכנסת, לחקיקה, את השינויים המתחייבים. כותבים על כך השופטים:
"למותר לציין, כי הכנסת מוסמכת לבחון את התוצאה המתקבלת מביטולן של הוראות החוק שלעיל. היא רשאית לשנות הסדרים אלה או אחרים, על-פי שיקול דעתה, כדי להגשים יעדים חקיקתיים הנראים לה כרצויים והמקיימים את דרישות חוקי-היסוד. כך, למשל, לעניין ייחוד העילה והוויתור עליה, ניתן לשקול הסדר לפיו זכאי המנצל את זכויותיו על-פי חוק יישום ההינתקות וקיבל פיצויים, מענקים וטובות הנאה על-פי החוק, תינתן בידיו – תוך זמן סביר (כגון שנה או שמונה-עשר חודש) מאז קבלת הפיצויים, המענקים או טובות ההנאה האחרות – הברירה לבטל את בחירתו בהסדריו של החוק ולתבוע זכויות על-פי עילות תביעה המקנות לו זכויות שלא על-פי חוק יישום ההינתקות, ובלבד שהחזיר למדינה את הפיצויים, המענקים ואת שוויין של יתר טובות ההנאה שקיבל מכוח החוק. לעניין גיל הזכאות למענק אישי בשל ותק, ניתן לשקול הסדר היוצר דיפרנציאציה בגיל הזכאים ובסכומים המשתלמים להם, שיהיה בו לממש את תכליות המענק האישי".
ההערכה עתה היא, כי הממשלה עלולה להיקלע למצב, שבו תתעורר התנגדות עזה עוד יותר ליישום תוכנית ההינתקות, כל עוד לא שונו הסעיפים הנ"ל בחקיקה בכנסת.
פסק הדין היה צפוי
במהלך הדיונים בעתירות "אותתו" השופטים על הכיוון שהסתמן - דחיית העתירות. ואולם, במקביל, מהערותיהם ניתן היה ללמוד כי לחלק מהשופטים ביקורת קשה על מהלכי הממשלה, שאינה מגיעה להידברות ולהסדרים מתאימים עם המפונים; וכן אינה מבטיחה פיצוי הולם למשפחות, הנאנסות למעשה לעבור להתגורר במקום אחר ולייצור חיים חדשים. השופט חשין התבטא אז בחריפות בנושא, ואמר: ""עם ישראל החליט להתנתק, עם ישראל צריך לשלם".
השופט אדמונד לוי: פגיעה בזכויות היחיד
השופט אדמונד לוי היה, כאמור, בדעת מיעוט. במהלך הדיונים בבג"צ מתח לוי ביקורת נוקבת על מהלכי הממשלה. בפסק הדין הוא כתב, בין היתר, את הדברים הבאים (ציטוט):
להשקפתי, לוקים החלטת הממשלה מחודש יוני 2004 וחוק ההינתקות בכל אחד מאלה:
א) לידתם בחטא, באשר זו היתה מלווה בפגיעה בערכיה של מדינת ישראל, מחד, ועיוות רצונו של הבוחר, מאידך;
ב) בביצועם כרוכה פגיעה שאין קשה ממנה בזכויות יסוד של היחיד ושל הכלל, פגיעה שאינה מידתית, ושלא ל"תכלית ראויה" מוכחת;
ג) סופם שהם יובילו לימים קשים, ואף לערעור זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל, וכוונתי לא רק בשטחים השנויים במחלוקת, אלא גם באלה שלגביהם קיימת הסכמה בקרב הציבור שעל ישראל להחזיק בהם בכל הסדר עתידי.
החלטה זו וחוק זה תרופתם היא אחת – להתבטל ולעבור מן העולם, וכך הייתי מציע לחברי לעשות לו רק נשמע קולי.
לבסוף, נטלתי לעצמי חרות להוסיף מספר מילים בנימה אישית. אכן, הרביתי בחוות דעתי במילות ביקורת ובדברי תוכחה, אולם לא עשיתי זאת כדי להוסיף ריב ומחלוקות, אלא רק כדי להביע את אשר אני מאמין בו בכל נימי נפשי. על כן, אם לא עמדתי די בכבודם של חברי ובכבודם של אחרים, אין לי אלא להצר על כך. ואוסיף ואומר אף זאת – מכוח אותם עקרונות וערכים דמוקרטיים ומשפטיים עליהם ביססתי את ביקורתי על מעשה ידיהן של הכנסת והממשלה, מצווים עתה כולנו, ובמיוחד לאחר שגם בית-המשפט הגבוה לצדק מצא - וברוב דעות מכריע - כי לא נפל בחוק פגם המצדיק את ביטולו כליל, לציית לחוק, גם אם יהיו כאלה שיאלצו לעשות זאת בחירוק שיניים. כי זאת נזכור, אחים אנו וערבים זה לזה, כך בימים הקשים העומדים לפתחנו, וכך יהיה גם בשוך הסערה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה