נכשל מבצע "חוב טוב הכל טוב"

היום, שבוע בדיוק לפני תום מבצע "חוב טוב הכל טוב", ברור כי יוזמת שר המשפטים נחלה כשלון חרוץ. באחרונה התבדו אף התקוות, כי בחודש האחרון למבצע תועמק הגבייה.

ההסברה היתה, כי באפריל תוכפל הגבייה, ועתה ניכר כי רק נס יציל את המבצע. "ציפיות יוזמי המבצע הינם פארסה, המזכירה את הימים האחרונים של טרום הבחירות לראשות הממשלה, עת אהוד ברק לא נתן לנתוני הסקרים לבלבל אותו וטען, כי ביום האחרון ישנו הבוחרים את דעתם," אומרים גורמים משפטיים הבקיאים בנתוני ההשגים הכספיים המסכמים של מבצע חיסול החובות.

המבצע נחלק לשני גושי גבייה נפרדים, הממוקדים בבתי המשפט וברשויות המקומיות. צפי היעד העליון לגבייה ניצב על כשלושת רבעי מיליארד שקלים. מהנהלת בתי המשפט נמסר אמש (ג', 24.4.02) למחלקה ראשונה, כי רק פחות מ-80 מיליון שקלים ניגבו עד הבוקר (ד'), וזאת ממקורות הגבייה הבאים: 60 מיליון שקלים שולמו בנקים המסחריים, 10 מיליון שקלים באמצעות האינטרנט ועוד כ-9 מיליון שקלים שולמו בקופות בתי המשפט. מדובר ב-200 אלף דוחות שסולקו, במחיר ממוצע של כ-400 שקלים לדו"ח. יצויין, כי הנהלת בתי המשפט גובה עבור דוחות משטרה שהובאו לשפיטה, הנאשמים נימצאו חייבים בדין, והדוחות המקוריים נירשמו בחלקם לעבירות תנועה חמורות.

הרשויות המקומיות הגיעו לכ-15 אחוזי גבייה, מתוך כ-40 אחוזים להם ציפו במרכז השלטון המקומי. באת כוחו של המרכז השלטון המקומי, עו"ד נעה בן ארייה ממשרדו של עו"ד נתן מאיר, הסבירה למחלקה ראשונה את הסיבות לכשלון החרוץ. לדברי עו"ד בן ארייה נעוץ עיקר הכשלון באופיו של "סרבן הקנסות", אשר משליך לפח את הדוחות בכל מקרה. מדובר לדבריה בדפוס התנהגות קשיח הקשה לשינוי, מה עוד שאיומי המדינה אינם מהלכים איימים על טיפוסים אלה. עוד מעריכה עו"ד בן ארייה, כי "חבלי הלידה" הלקויים של המבצע היו בעוכריו, וכי נסיונות הרשויות המקומיות להכניס רכיבים בלתי רלוונטיים, הפחיתו את אמון הציבור במערכת.

מיבצע חיסול החובות מתבסס על תיקון 32 לחוק סדר הדין הפלילי. תיקון זה מבטל את כפל הקנסות האוטומטי, ומאפשר מתן הנחות למשלמים במסגרתו. חוסר אמון הציבור במערכת הציבורית הוחרף לנוכח העובדה, כי חלק מהסכום שהציבור שילם, שולם על דו"חות שחלה עליהם התיישנות, כאלה שלא היו נגבים לעולם. ההנחה כי למערכת המשפט הייתה בכך מעורבות שלילית פעילה, מעוררת אנטגוניזם בקרב הציבור.

כאשר נוכחה מערכת המשפט בכשלונה, פתחה באחרונה במסע הפחדה. מסע זה מאיים, כי מי שלא ישלם במסגרת המבצע, צפוי לסבול בקרוב סנקציות חריפות. "אני לא מתכוון להאריך את מועד המבצע. החל מחודש מאי ננקוט גבייה אגרסיבית," מבטיח שר המשפטים, מאיר שטרית, ומתכנן לעקל משכורות, מכוניות ומיטלטלין. "כולם מחכים עם תשלום החובות עד היום האחרון" מוסיף השר שטרית, אבל הוא ככל הנראה טועה. מי שלא שילם עד היום, ספק אם ירתע מהאיומים החדשים.

איומים שונים הושמעו גם קודם. כאשר הם לא הניבו תוצאות בשטח החליטה המדינה על המבצע החיובי לכאורה. כאשר הוכח כי המבצע לא עובד, חזרו לאיומים, לאמר "מה שלא הולך בכוח, ילך אולי ביותר כוח".

המאבק בתאונות הדרכים מתחבט זה שנים בקמפיינים המתבססים על מסרי הפחדה. מחקרים מדעיים הוכיחו, כי אינם יעילים בעולם המפותח בכלל, ובישראל בפרט. סכנת החיים היומיומית בה נתון האזרח הישראלי, לימדה אותו להאמין כי "לי זה לא יקרה," מה עוד שהישראלי בשום מקרה אינו רוצה להצטייר כ"פרייר". כשלון מיבצע הקנסות בתחילת דרכו, גזר את דינו לכשלון בהמשך ובסיום.

במהלך היום התרחשה פרשה תמוהה, אשר אולי תתברר בהמשך הדברים. מטעמו של משרד מיטלס, לנדאו, שחר, נימסר למחלקה ראשונה כי "יוזמי המיבצע החליטו לאפשר לאזרחים פריסת חובותיהם ל-18 תשלומים, בתנאי שישלמו בקופות הרשויות המקומיות עד לתאריך ה- 30 באפריל." מדובר בצעד של הרגע האחרון, טענה מזכירת המשרד, "שאושר על-ידי מעשה חקיקה חריג של הכנסת."

משרד מיטלס, לנדאו, שחר העביר בחודשים האחרונים דרישות חוב לעברייני חנייה בשם מרשתו – המועצה המקומית רמת-השרון, אך עורכי הדין במשרד לא נאותו להשיב לשאלות מחלקה ראשונה בדבר מבצע סילוק החובות. כל רשויות החוק השותפות למיבצע אינם יודעים דבר על הפריסה החדשה לכאורה ל-18 תשלומים, ויתכן כי מחר ניתן יהיה בכל זאת לקבל את תגובת משרד עורכי הדין.